פיצבלה, בן 60, נולד באיטליה אך הפך לדמות בולטת בעולם הנוצרי במזרח התיכון. כבר בגיל 19 נדר נדרי נזירות ובשנות ה-90 הגיע לירושלים, שם למד באוניברסיטה העברית ועבד בקרב הקהילה הקתולית דוברת העברית. בשנת 2004 מונה ל"שומר המקומות הקדושים" – התפקיד הפרנציסקני הבכיר ביותר באזור, הכולל סמכויות בירושלים, עזה, סוריה, קפריסין ועוד.
לאורך השנים צבר פיצבלה ניסיון נדיר בהתמודדות עם מורכבויות האזור: יחסים עם הפלסטינים ועם ישראל, גישור בין עדות נוצריות יריבות ואפילו קשר מתמיד עם גורמים יהודיים – תפקיד שדורש לא רק דיפלומטיה אלא גם סבלנות של קדוש. יש אומרים שדווקא הניטרליות שלו, שמצליחה להרגיז גם את ישראלים וגם את הפלסטינים, היא סוד קסמו וכוחו.
כשהמלחמה הנוכחית פרצה, פיצבלה הציע להחליף את עצמו תמורת ילדים ישראלים שנחטפו – מחווה שהדהדה בעולם כולו. הוא מבקר בחריפות גם את חמאס וגם את הממשלה הישראלית, ובחג המולד האחרון נראה בבית לחם עוטה כאפיה, אותה הניחו על כתפיו, תוך שהוא קורא להפסקת אש.
הרני שיתפה בהקשר הזה אנקדוטה חביבה. כמיטב המסורת התימנית, במהלך קריאת התורה בשבת, מוסיפים בקריאה תרגום של הפסוקים בעברית לארמית. עקב היותו בוגר החוג למקרא, פיצבלה "היה היחיד בבר המצווה של הבן שלי, שהבין את ה'תרגום הארמי', למרות היותו הנוצרי" – מספרת הרני.
אולי זה נשמע כמו התחלה של בדיחה – "נזיר מאיטליה, דובר עברית, שנכנס לכנסייה בעיר העתיקה" – אבל אם לשפוט לפי הלחישות בוותיקן, זה עלול להיגמר בהיסטוריה: פיצבלה, אולי, יהפוך לאפיפיור. ירושלמי משלנו, עם כיפה לבנה.
התרעות פיקוד העורף