על פי מקורות המעורים בפרטי ההליך, קאן מתכנן להגיש בקרוב סדרת בקשות נוספות למעצר בכירים ישראלים, בטענה לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. מדובר בטענות חסרות בסיס, הנסמכות על נרטיב פלסטיני מובהק ואינן תואמות את המציאות בשטח. ישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה – להפך: היא פועלת על פי עקרונות המשפט הבינלאומי, תוך מאמץ מתמיד להימנע מפגיעה באזרחים.
התיק נפתח על ידי לשכת התובע בעקבות מתקפת הטרור שביצע חמאס בשבעה באוקטובר 2023. במהלך אותו יום נטבחו למעלה מ-1,200 יהודים, אזרחים וחיילים, כולל תינוקות, נשים וקשישים. מאות נחטפו לעזה, רבים מהם עדיין מוחזקים שם. בעקבות הטבח, פתחה ישראל במלחמה שנועדה להגן על אזרחיה, להשיב את החטופים ולשבור את תשתית הטרור של חמאס.
למרות נסיבות הפתיחה, בית הדין והתובע בחרו להתמקד בפעולות צה"ל, תוך התעלמות מהקשר ומהמניע. ההליך המשפטי הופנה כמעט באופן מלא נגד בכירים ישראלים, בעוד שחמאס זוכה ליחס מתון. צו מעצר שהוצא נגד אחד ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס בוטל לאחר שהתברר כי הוא נהרג – וזאת ללא צעדים משמעותיים נגד ההנהגה שנותרה בחיים.
החלטת השופטים להגביל את קאן באה על רקע מתיחות מתמשכת ביניהם לבין לשכת התובע. קאן נוהג לפרסם הצהרות על כוונתו להגיש צווים עוד בטרם הם מוגשים לבית הדין – מהלך שנחשב לבלתי שגרתי ופוגע בעצמאות השיפוטית. שופטים בכירים בבית הדין הביעו הסתייגות מהתנהלות זו, שסטתה מהקו השמרני שאפיין את קודמיו בתפקיד.
התרעות פיקוד העורף