בין המגעים להסכם גרעין, האיומים מצד ישראל והמצב הכלכלי הקשה בעקבות הסנקציות והבידוד: איראן מתמודדת עם בעיה נוספת וקריטית מכולן.
איראן סובלת מתופעה חמורה של שקיעת הקרקע, דבר שמכרסם בתשתיות ומאיים על בטיחות הציבור: סדקים בקרקע התגלו בסמוך לשדה התעופה המרכזי בטהראן, ובאתרי אונסקו דוגמת העיר העתיקה בפרספוליס, לצד עשרות בתי ספר שפונו בשנה שעברה מחשש לקריסה. תופעה גיאולוגית זו נעשית חמורה יותר בשל תקופות בצורת ומשבר האקלים, אך גם גורמי אנוש כמו ניהול עגום של משאבי המים.
התופעה חריפה במיוחד באזור הבירה טהראן, שבה שקיעת הקרקע גרמה לנזק ליסודות בתים ולמסילות רכבת. הסכנה כה חמורה, עד כי לאחרונה הציף מחדש הנשיא מסעוד פזשכיאן את הרעיון של העתקת הבירה למיקום חדש. "בשילוב המחסור במים והבצורת", הצהיר פזשכיאן. "טהראן נעשית בלתי ראויה למגורים".
בחודש ינואר הודיעה דוברת הממשלה האיראנית, פאטמה מוהג'ראני, כי איראן מתכננת להעביר את בירתה מטהראן לאזור מקראן שבדרום המדינה, וחשפה תוכנית שאפתנית שנועדה להתמודד עם בעיות הצפיפות, המחסור במים, ותשתיות החשמל הכושלות בבירה הנוכחית.
"הבירה החדשה תהיה בוודאות בדרום, באזור מקראן", הדגישה מוהג'ראני בדבריה לסוכנות הידיעות טהרן טיימס. על פי הדוברת, שני צוותים מיוחדים הוקמו כדי לבחון את היתכנות המהלך ולפתח כלכלה ימית באזור מקראן, השוכן לחופי מפרץ עומאן. "אנו מבקשים את עזרתם של אנשי אקדמיה, מומחים, מהנדסים, סוציולוגים וכלכלנים", אמרה מוהג'ראני, תוך שהדגישה כי בשלב זה מדובר בבחינה ראשונית של התוכנית ואין בה דחיפות מיידית.
אזור מקראן נבחר בשל יתרונותיו האסטרטגיים, הכוללים קו חוף באורך אלף קילומטרים. האזור כולל את אזור הסחר החופשי צ'אבהאר, המפותח מאז 2003 במטרה להפוך למסדרון סחר בינלאומי המחבר בין מרכז אסיה לאוקיינוס ההודי.
הרעיון להעביר את בירת איראן עלה מספר פעמים מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. התוכנית צברה תאוצה בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, בעיקר בשל החשש מפגיעותה של טהרן לרעידות אדמה. באמצע שנות ה-2010, הנשיא לשעבר חסן רוחאני העלה את הנושא מחדש, על רקע בעיות סביבתיות והתרחבות בלתי מבוקרת של העיר.