המשרד הפדרלי להגנת החוקה בגרמניה (BfV) ראה בעבר במפלגה האנטי-מהגרים והפרו-קרמלין איום "חשוד" על הסדר הדמוקרטי של גרמניה, כאשר שלושה מסניפיה האזוריים במדינות המזרחיות ואגף הנוער שלה סווגו כקיצוניים מאומתים.
מפלגת AfD, שסיימה במקום השני בבחירות הכלליות בפברואר עם קצת יותר מ-20% מהקולות, הודיעה כי תערער על החלטת BfV בבית המשפט. ה-BfV מסרה כי הגיעה למסקנה כי עמדות גזעניות ואנטי-מוסלמיות שהציגה AfD, המבוססות על "הבנה אתנית-מוצאית" של הזהות הגרמנית, "אינן עולות בקנה אחד עם הסדר הבסיסי הדמוקרטי החופשי" שנקבע בחוקת המדינה.
היא הוסיפה כי המפלגה "שואפת להוציא קבוצות אוכלוסייה מסוימות מהשתתפות שווה בחברה, לחשוף אותן ליחס לא שוויוני בלתי חוקתי וכך להקצות להן מעמד מופחת מבחינה חוקית". ההחלטה תסלול את הדרך לאמצעים מחמירים יותר לפיקוח על המפלגה ועל פעילות בלתי חוקית חשודה, כולל האזנות לתקשורת טלפונית, צפייה בישיבותיה וגיוס מודיעים סודיים.
הם אמרו: "מפלגת AfD תמשיך להגן על עצמה מבחינה משפטית מפני הצהרות משמיצות אלה המסכנות את הדמוקרטיה". המפלגה מתמודדת עם קריאות גוברות מצד מתנגדים להוציאה מחוץ לחוק בטענה שהיא מבקשת לערער ערכים דמוקרטיים, כולל הגנה על זכויות מיעוטים. איסור כזה יכול להינתן לבקש על ידי שני בתי הפרלמנט - הבונדסטאג או הבונדסראט - או על ידי הממשלה עצמה.
מרץ יוביל ממשלת מרכז-ימין עם הסוציאל-דמוקרטים. הסכם הקואליציה שלהם אוסר כל שיתוף פעולה מפורש או מרומז עם ה-AfD, מדיניות שכל המפלגות המרכזיות כינו "חומת אש" קריטית להגנה על הדמוקרטיה הגרמנית. עם זאת, מרץ התמודד עם קריאות מתוך מפלגתו להתייחס ל-AfD כאל כוח אופוזיציה רגיל על מנת למנוע ממנה להציג את עצמה כקדושה מעונה פוליטית.
מרץ עצמו ספג ביקורת חריפה בינואר על כך שקיבל את תמיכת ה-AfD בהצעות בפרלמנט להגבלת ההגירה, מה ששולץ כינה לפני הבחירות "טעות בלתי נסלחת". ה-AfD זכתה במספר שיא של מושבים בבחירות, מה שמקנה לה תיאורטית את הזכות לעמוד בראשם של מספר ועדות פרלמנטריות מרכזיות. עם זאת, החלטת ה-BfV עלולה לגרום למפלגות אחרות להיות פחות מוכנות להעניק את תמיכתן בתוצאה כזו.
אנליסטים אירופאיים טוענים שלממשלה החדשה יהיה חלון זמן מוגבל לזכות מחדש באמון הבוחרים או להסתכן בניצחון מוחלט של ה-AfD בבחירות הכלליות הבאות, המתוכננות ל-2029. המפלגה, המונה כ-51,000 רשומים, רשמה הישגים משמעותיים בשנה האחרונה על רקע תסכול הבוחרים ממדיניות ההגירה והכלכלה המתדרדרת.
הדו"ח תיאר את מאמצי המפלגה לכרסם בדמוקרטיה, כולל הסתה לעוינות כלפי מבקשי מקלט ומהגרים וראיית אזרחים גרמנים "עם רקע של הגירה משמעותית ממדינות מוסלמיות".