"אין לדעתי קשר בין הפיצוצים והפגיעות באזורים השונים. האזורים שמתפוצצים הם רחוקים מאוד זה מזה, וגם האופי שלהם לא קשור. אין איזה חוט שמחבר בין המקומות האלה. יש מפעל אופנועים, יש מאגר נפט, יש תחנת חשמל, כל מיני מקומות כאלה", הסביר סבטי. לדבריו, הסיבה האמיתית לתקלות החוזרות ונשנות היא "התיישנות התשתיות והזנחה מתמשכת, ואי טיפול ואי תיקון של אותן תשתיות לאורך כחמישים שנה מאז המהפכה. ברור שהדברים מתיישנים ומתקלקלים, וכשלא מטפלים בהם בזמן ואולי רק שמים לפעמים פלסטר - אז קורה מה שקורה".
באשר לטענה שאחד הפיצוצים אירע במפעל המשרת את משמרות המהפכה, סבטי הסביר: "לגבי מפעל האופנועים, מצאתי שהבעלים כן איש דתי ואדוק ונאמן למהפכה ואבא שלו גם היה סוג של חביב על המשטר, אבל זה לא אומר שהוא גם סיפק אופנועים או חלקי חילוף. יכול להיות שכן, אני לא מצאתי עדות לזה בחומר גלוי".
הוא גם התייחס להשוואה היסטורית מעניינת: "זה קרה גם בברית המועצות לפני שנפלה. הייתה שם הרבה מאוד הזנחה, וכל פעם התפוצץ משהו אחר. והדבר הכי גדול שקרה באמת בברית המועצות, שזה היה סמל של הנפילה שלה, היה כור הגרעין בצ'רנוביל שבאמת התפוצץ מההזנחה. באיראן יש הרבה מאוד צ'רנובילים קטנים - הם לא גרעיניים, אבל הם נובעים מההזנחה, וזה אולי סוג של עדות שהמשטר עצמו קורס לתוך עצמו פנימה".
תגובת ההנהגה האיראנית למצב רק מגבירה את הזעם העממי, טען סבטי: "המנהיג האיראני אמר 'כן, תאונות קורות, דברים קורים, צריך להמשיך בדרכנו'. הוא זלזל מאוד בתאונות האלה, הוא לא מקבל אחריות, הוא לא אומר שצריך לבדוק ולתקן. זה אגב משפט כואב מאוד שמהדהד בתקשורת של האיראנים ברשתות חברתיות, וזה מעצבן מאוד את הציבור האיראני. זה עוד לבנה במחאה ובזעם של הציבור האיראני כלפי המשטר שלו".
לשאלה אם ישראל צריכה להגיב על הירי של הטיל בתימן או באיראן, סבטי השיב: "באיראן, אין ספק. יכול להיות שזה יהיה תירוץ לישראל לעשות פעולה כלשהי. כמובן שזה נתון למקבלי החלטות, אבל באופן הגיוני יש פה איזשהו היגיון שכן דורש מישראל להגיב נגד איראן עצמה, ולא שוב להפציץ חות'ים. אז עוד פעם כמה טילים? זה מיצינו. או שצריך לפעול למשל נגד המפעל של הטילים או מפתחי הטילים באיראן".
עם זאת, הוא הוסיף: "זה יכול להיות סוג של רמז מאוד גדול לאיראנים, אבל אני לא יודע אם ישראל בכלל יכולה לעשות דבר כזה כשיש שיחות גרעין בין איראן לארצות הברית, זאת גם שאלה".