לפי אל-נאשרה, אל ג'ולאני מנסה בעקביות להתנער מאחריות למעשי המיליציות החמושות הנאמנות לו, שמבצעות הפרות זכויות אדם חמורות. הוא שואף לרמוז שהרשויות הסוריות הרשמיות פועלות להגנת כל המרכיבים העדתיים והאתניים במדינה, אך ההסכמים שהוא חותם לאחר אירועי אלימות מעידים על חולשתו.
האתר הלבנוני מדווח כי קיימת עלייה בדרישה להגנה בינלאומית מצד קבוצות אתניות ועדתיות בסוריה, מאחר שאיש מהן אינו מאמין ביכולתו של אל ג'ולאני לשלוט במיליציות האחראיות לטבח ולהפרות זכויות אדם, במיוחד על רקע התגברות חסרת תקדים של שיח עדתי-דתי במדינה.
הדיווח באל-נאשרה מציין כי הבסיס להתעלמות הבינלאומית מעלייתו של אל ג'ולאני לשלטון, למרות עברו במעבר בין ארגוני טרור, הייתה ההנחה שהוא המסוגל ביותר להבטיח יציבות מינימלית. זאת כחלק מתהליך רחב יותר של הגבלת ההשפעה האיראנית באזור לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023.
האתר הלבנוני מדווח כי בחוגים בינלאומיים מסוימים כבר החל דיון באפשרות לשנות את הגישה כלפי אל ג'ולאני, למרות היעדר חלופה ברורה. באל-נאשרה מציינים כי ההפרות נגד קבוצות אתניות שונות אינן מסייעות לנשיא הסורי בניסיונותיו לזכות בהכרה אמריקאית, כאשר וושינגטון דורשת ממנו ויתורים נוספים, במיוחד ביחס לישראל.
אם כן, המצב הפנימי בסוריה מחליש את יכולתו של אל ג'ולאני לתמרן, מאחר שהמשך שלטונו תלוי בוויתורים משמעותיים שחורגים מיחסיו עם ישראל וכוללים שינויים במבנה המשטר עצמו. אל-נאשרה הוסיף ציטוט ממקורותיו: "ייתכן שמי שתרם או התעלם מעלייתו לשלטון, רצה להגיע לתוצאה זו, כלומר לקבל את היחסים עם ישראל ואת האפשרויות הבדלניות".
התרעות פיקוד העורף