דו"ח עולמי חדש של ארגון יונייטאד, בשיתוף משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שהתפרסם היום (שני) חושף כי מאז מתקפת ארגון הטרור חמאס ב־7 באוקטובר, נרשמה עלייה חדה ומשמעותית ברישום לבתי ספר יהודיים בקהילות רבות בעולם. העלייה ניכרת בעיקר בצפון אמריקה, צרפת, הולנד ואוסטרליה, והיא מתרחשת על רקע התחזקות גילויי אנטישמיות ופחד גובר בקרב יהודים להפגין את זהותם בגלוי.
בצרפת נרשמה עלייה של 27% בפניות לבתי ספר יהודיים מאז תחילת המלחמה. שיעור התלמידים במסגרות יהודיות במדינה זינק מ־16% בשנת 1986 לכ־40% כיום. כ־1,200 תלמידים נותרו ללא מענה בשל מחסור בכיתות. בטורונטו דווח על מאות בקשות חדשות לרישום. באמסטרדם, בית הספר היהודי היחיד בעיר הגיע לתפוסה מלאה. בצפון אמריקה, 60% מבתי הספר דיווחו על עלייה בהתעניינות, ו־39% מההורים שוקלים להעביר את ילדיהם למסגרת חינוך יהודית.
במדינות רבות נרשמה מצוקה בתשתיות. מנהלי מוסדות מדווחים על מחסור בכיתות, בצוותי הוראה ובהכשרה מקצועית. רק 35% מהמורים שנשאלו דיווחו כי הם מרגישים מוכנים להתמודד עם האתגרים הנוכחיים. מחנכים מדווחים על קושי להתמודד עם הציפיות מצד הורים לספק לתלמידים מידע עדכני על המצב בישראל, כלים למאבק באנטישמיות והכוונה רגשית – כל זאת בזמן שהם עצמם חווים לחץ אישי.
באוסטרליה, 22% מהיהודים ציינו כי הם חוששים להפגין את יהדותם, ו־38% מעדיפים להצניע סממנים יהודיים. בארצות הברית, רק 39% מהנשאלים השיבו שהם מרגישים בטוחים לענוד סממנים יהודיים בפומבי, ו־42% דיווחו שהם חוששים לעשות זאת. בבריטניה, 64% מהיהודים חשים פחד להציג את זהותם בגלוי. 73% מדווחים כי תחושת הביטחון האישי שלהם התערערה. 66% ממנהיגים יהודים באמריקה הלטינית טוענים כי כיום "לא בטוח" לעטות סממנים יהודיים בפומבי.
גם ההשלכות החברתיות ניכרות. 47% מהצעירים היהודים בארה"ב מתחת לגיל 35 דיווחו כי ניתקו קשרים עם אחרים – פנים אל פנים או ברשת – בעקבות התבטאות בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני. 13% ניתקו קשרים על רקע אי הסכמה בנוגע למלחמה; 12% הפסיקו קשרים בעקבות גילויי אנטישמיות. באירופה, 33% מהסטודנטים היהודים דיווחו כי איבדו חברים על רקע עימותים הקשורים לישראל. באוניברסיטאות עילית – הנתון הגיע ל־45%.
לצד הפחד, נרשמה גם התחזקות זמנית בקשר הרגשי לישראל. באירופה, 82% ממנהיגי הקהילות היהודיות דיווחו על התחזקות תחושת המחויבות לישראל. בצרפת, 68% מבני הנוער חשים קרבה מוגברת. בבריטניה – 47%. באוסטרליה, 91% דיווחו על קשר רגשי כלשהו לישראל.
בקנדה – 70%. בארצות הברית – 79%. סקר בקרב יהודים אמריקאים בני 18–40 מצא כי 90% דיווחו שאכפת להם מישראל, אך רק 76% חשים חיבור רגשי ממשי. בקרב מי שביקרו בישראל – 86% דיווחו על חיבור רגשי, לעומת 68% בלבד בקרב מי שמעולם לא ביקרו. עוד נמסר כי יהודים שגדלו במשפחות מסורתיות ושהיו מחוברים לקהילה – דרך מחנות קיץ, בתי כנסת, בתי ספר וכדומה – נטו לתמוך בישראל יותר מאחרים.
מנהלת יונייטאד, חנה דורסמן, מסרה כי בתי הספר היהודיים הפכו מאז 7 באוקטובר ל"עוגן חינוכי וחברתי" עבור הקהילות. לדבריה, הם נדרשים כיום לספק לא רק חינוך יהודי בסיסי, אלא גם כלים רגשיים, ידע אקטואלי ומיומנויות התמודדות עם אנטישמיות.
"זהו רגע של הזדמנות היסטורית", אמרה. "בשנים הקרובות אנו עשויים לראות מעבר חד לבתי ספר יהודיים ולכן זה קריטי שנפעל כבר היום. חשוב לנו להבטיח שמשפחות מתעניינות לא יירתעו, ולוודא שבתי הספר היהודיים יספקו את הסחורה באמצעות צוותי הוראה מוכשרים וחינוך איכותי שיספק מענה הולם". שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, אמר כי מדובר ב"גל של התעוררות יהודית" שיש לטפח באמצעות השקעה חינוכית.
ואולם, הצגת העלייה ברישום כ"רנסנס יהודי" עלולה להיות מנותקת מהמציאות בשטח. מהנתונים עולה כי יהודים רבים חווים יחס עוין מהסביבה, חוששים להפגין את יהדותם ומחפשים מרחבים מוגנים. בתי הספר היהודיים אינם בהכרח יעד אידיאולוגי – אלא לעיתים מקלט מפני אנטישמיות.
האם המעבר למסגרות יהודיות נובע מחיבור לשורשים, או מתוך צורך הישרדותי? האם מדובר בהתעוררות – או בהתבצרות? הנתונים אינם מאפשרים מסקנה חד-משמעית, אך מעידים על מגמה כפולה: גידול בזהות לצד הסתגרות. כאשר שר התפוצות הוא גם האחראי השר למאבק באנטישמיות, הגבולות בין חיזוק הקשר היהודי לבין התגוננות מפני שנאת היהודים מיטשטשים מאליהם, נקווה שאצלו הדברים ברורים.
התרעות פיקוד העורף