ההפגנה ההאחרונה היא חלק משורת פעולות מחאה שיזמו איגודים מקצועיים מהשמאל, במחאה על מה שהם רואים כניסיון שיטתי של אנקרה לעצב מחדש את הזהות המקומית. לדבריהם, מדובר במהלך שמטרתו להפוך את החברה החילונית לקהילה שנוח יותר לשלוט בה, באמצעות חיזוק ההשפעה הדתית – במיוחד דרך מערכת החינוך.
גל המחאה החל בעקבות החלטת הרשויות בצפון קפריסין, הנתמכות על ידי הימין, לבטל את האיסור על חבישת כיסויי ראש דתיים בבתי ספר תיכוניים. האיסור נותר על כנו בכל הנוגע לסמלים דתיים אחרים, דבר שהוביל לביקורת רחבה מצד איגודי המורים, מפלגות שמאל וארגונים אזרחיים.
על פי הערכות, כ-97% מאוכלוסיית צפון קפריסין (הנתונה תחת שלטון טורקי) הם מוסלמים סונים. ההערכות מבוססות על נתונים לא רשמיים, שכן אין רישום דתי חובה באזור. עם זאת, קיימת מיעוט נוצרי קטן, בעיקר מארונים, וכן קבוצות אחרות כמו עלווים, פרוטסטנטים, יהודים, באהאיים ועדים למורמונים. החוקה של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מצהירה על המדינה כרפובליקה חילונית ומספקת חופש מצפון ואמונה דתית.
לפי סקר שנערך בינואר 2015 על ידי משרד החוץ הטורקי בצפון קפריסין, רוב המשתתפים הזדהו כ"טורקים קפריסאיים" (46.7%), ואחריהם "קפריסאים" (25.9%) ו"טורקים" (9.3%). ההזדהות הדתית הייתה פחותה, כאשר 7.8% הזדהו כ"מאמינים מוסלמים טורקים" ו-7.1% כ"טורקים מקפריסין". רק 1.7% הזדהו כ"מאמינים" ו-1.6% כ"משהו אחר".