לדבריו, "המצב בעזה מחייב אותנו לנקוט בצעד הזה". ולדקאמפ הוסיף כי ממשלת הולנד תנקוט קו ברור בנושא, והביע דאגה עמוקה מהמבצעים הצבאיים של ישראל בעזה ובסוריה, כמו גם "מהאלימות מצד מתנחלים ביהודה ושומרון".
ולדקאמפ דרש לבחון מחדש את עמידתה של ישראל בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי, והודיע כי הולנד תשהה את תמיכתה בהארכת תוכנית הפעולה המשותפת של האיחוד וישראל עד לבחינה מלאה של סעיף 2 בהסכם. תוכנית הפעולה, שמטרתה ליישם את ההסכם ולחזק את הקשרים בין הצדדים, מחייבת תמיכה פה אחד מצד כל 27 מדינות האיחוד לצורך הארכה. התוכנית עלתה לדיון מחודש בינואר ונמצאת עדיין בדיונים בדרג הדיפלומטי.
הסכם השותפות בין ישראל לאיחוד, שנחתם בשנת 2000, נועד להעמיק את היחסים ולחזק את הסחר בין הצדדים. עם זאת, הולנד החלה לאחרונה לנקוט קו תקיף יותר כלפי ישראל, במיוחד מאז כישלון ניסיונות הפסקת האש במרץ. באפריל, הממשלה ההולנדית הגבילה ייצוא של מוצרים דו-שימושיים לישראל ובודקת כל בקשה באופן פרטני.
אילו מוצרים דו-שימושיים נמצאים תחת מגבלות הייצוא?
כאמור, ההגבלות שהטילה ממשלת הולנד באפריל 2025 על ייצוא מוצרים צבאיים ומוצרים בעלי שימוש כפול (dual-use) לישראל מתמקדות במוצרים שיכולים לשמש גם למטרות צבאיות וגם למטרות אזרחיות. בין המוצרים הללו נכללים רכיבים טכנולוגיים כגון נתבים לאבטחת רשתות, שעשויים לשמש גם לצרכים צבאיים. ההחלטה להחמיר את בקרת הייצוא נובעת מהמצב ההומניטרי בעזה, וההערכה היא שכעת יידרשו אישורים פרטניים עבור כ-50 עד 100 רישיונות ייצוא למוצרים כאלה.
המהלך ההולנדי מתואם להחלטת בית המשפט לערעורים בהאג, שהורה להפסיק את ייצוא חלקי מטוסי F-35 לישראל, בשל חשש לשימושם בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי במהלך הלחימה בעזה. בית המשפט קבע כי יש "סיכון ברור" שהחלקים המיוצרים בהולנד עשויים לשמש בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.
מוצרים אלו, שבעבר יוצרו והוסרו מהולנד תחת רישיונות ייצוא כלליים, יידרשו כעת לאישורים פרטניים לכל משלוח. ההערכה היא שכ-50 עד 100 רישיונות ייצוא מסוג זה ייבחנו באופן פרטני.
התרעות פיקוד העורף