שר החוץ ההולנדי, קספר ולדקאמפ, קרא לאיחוד האירופי לבחון מחדש את הסכם השותפות עם ישראל, זאת בעקבות ההתפתחויות האחרונות בעזה. ולדקאמפ הבהיר כי יש לבדוק האם ישראל עומדת בהתחייבויותיה לפי החוק ההומניטרי הבינלאומי, בהתאם לסעיף 2 של ההסכם.
לדבריו, "המצב בעזה מחייב אותנו לנקוט בצעד הזה". ולדקאמפ הוסיף כי ממשלת הולנד תנקוט קו ברור בנושא, והביע דאגה עמוקה מהמבצעים הצבאיים של ישראל בעזה ובסוריה, כמו גם "מהאלימות מצד מתנחלים ביהודה ושומרון".
במכתב שהועבר לציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ וביטחון, קאיה קאלאס, ולדקאמפ כתב כי הוא מטיל ספק ברמת המחויבות של ישראל להפצת סיוע הומניטרי בעזה. לדבריו, מנגנון הפצת הסיוע שהכריזה עליו ישראל איננו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של סיוע הומניטרי: נייטרליות, אי-משוא פנים ועצמאות.
ולדקאמפ דרש לבחון מחדש את עמידתה של ישראל בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי, והודיע כי הולנד תשהה את תמיכתה בהארכת תוכנית הפעולה המשותפת של האיחוד וישראל עד לבחינה מלאה של סעיף 2 בהסכם. תוכנית הפעולה, שמטרתה ליישם את ההסכם ולחזק את הקשרים בין הצדדים, מחייבת תמיכה פה אחד מצד כל 27 מדינות האיחוד לצורך הארכה. התוכנית עלתה לדיון מחודש בינואר ונמצאת עדיין בדיונים בדרג הדיפלומטי.
הסכם השותפות בין ישראל לאיחוד, שנחתם בשנת 2000, נועד להעמיק את היחסים ולחזק את הסחר בין הצדדים. עם זאת, הולנד החלה לאחרונה לנקוט קו תקיף יותר כלפי ישראל, במיוחד מאז כישלון ניסיונות הפסקת האש במרץ. באפריל, הממשלה ההולנדית הגבילה ייצוא של מוצרים דו-שימושיים לישראל ובודקת כל בקשה באופן פרטני.
השינוי בעמדת הולנד עורר ביקורת מבית. חבר הפרלמנט חירט וילדרס תקף את ולדקאמפ וכינה אותו "שר חלש" בשל עמדותיו בנושא ישראל. גורם דיפלומטי באיחוד האירופי, שביקש להישאר בעילום שם, ציין כי הודעת ישראל על נטילת האחריות להפצת הסיוע בעזה הייתה גורם מרכזי בהחלטת הולנד לשלוח את המכתב, לאחר שורת התפתחויות מעוררות דאגה.
גם גרמניה, שבאופן מסורתי נחשבת לתומכת נחרצת של ישראל, מגבירה לאחרונה את הפיקוח על מדיניות ישראל. הקנצלר החדש, פרידריך מרץ, שלח את שר החוץ שלו, יוהאן ואדפול, לביקור בישראל בסוף השבוע הקרוב. המכתב ששלח ולדקאמפ צפוי לעלות גם בדיוני שרי החוץ של האיחוד שיתקיימו בימים רביעי וחמישי בוורשה, בהם יעסקו גם במצב באוקראינה ובמזרח התיכון.
אילו מוצרים דו-שימושיים נמצאים תחת מגבלות הייצוא?
כאמור, ההגבלות שהטילה ממשלת הולנד באפריל 2025 על ייצוא מוצרים צבאיים ומוצרים בעלי שימוש כפול (dual-use) לישראל מתמקדות במוצרים שיכולים לשמש גם למטרות צבאיות וגם למטרות אזרחיות. בין המוצרים הללו נכללים רכיבים טכנולוגיים כגון נתבים לאבטחת רשתות, שעשויים לשמש גם לצרכים צבאיים. ההחלטה להחמיר את בקרת הייצוא נובעת מהמצב ההומניטרי בעזה, וההערכה היא שכעת יידרשו אישורים פרטניים עבור כ-50 עד 100 רישיונות ייצוא למוצרים כאלה.
בנוסף, חשוב לציין כי בית המשפט בהאג הורה להפסיק את ייצוא חלקי מטוסי F-35 לישראל, בשל חשש לשימושם בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי במהלך הלחימה בעזה. הפסיקה קובעת כי יש "סיכון ברור" שהחלקים המיוצרים בהולנד עשויים לשמש בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.
המהלך ההולנדי מתואם להחלטת בית המשפט לערעורים בהאג, שהורה להפסיק את ייצוא חלקי מטוסי F-35 לישראל, בשל חשש לשימושם בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי במהלך הלחימה בעזה. בית המשפט קבע כי יש "סיכון ברור" שהחלקים המיוצרים בהולנד עשויים לשמש בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.
בין המוצרים הדו-שימושיים שנמצאים תחת מגבלות הייצוא:
- ציוד אבטחת מידע: נתבים, תוכנות אבטחה, ומערכות ניהול רשתות, אשר עשויים לשמש גם לפיקוח צבאי.
- רכיבים אלקטרוניים: מעבדים, זיכרונות, ומעגלים משולבים, המשמשים ביישומים אזרחיים אך יכולים לשמש גם במערכות צבאיות.
- ציוד לתעשיית הסמיקונדקטורים (מוליכים למחצה): מכונות ומערכות לייצור שבבים, המשמשים בתעשיות מתקדמות אך יכולים להיות מותאמים לצרכים צבאיים.
מוצרים אלו, שבעבר יוצרו והוסרו מהולנד תחת רישיונות ייצוא כלליים, יידרשו כעת לאישורים פרטניים לכל משלוח. ההערכה היא שכ-50 עד 100 רישיונות ייצוא מסוג זה ייבחנו באופן פרטני.