“כשנבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית בפעם השנייה חגג הימין בארץ", אומר ד”ר גרוזברד. “זכרו לו את ארבע שנותיו הקודמות כנשיא ארצות הברית, בהן העביר את השגרירות לירושלים והכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן. אולם היו אלה חגיגות מוקדמות מדי, שבהן החוגגים לא הבינו את מבנה אישיותו של טראמפ ומה מניע אותו. באותם ימים מעשים אלו, כך חש טראמפ, האדירו את שמו. ומה כעת?”
לדבריו, הדרך להבין את טראמפ עוברת דרך שפת הגוף והשפה המילולית שלו: “הכול חוזר אליו – תנועות גוף ומילים – הוא במרכז, הוא חשוב, הוא חזק. אין התלבטויות, הכול שחור ולבן. ברור שמנהיג כזה לא יכול לשאת התנגדות ממי שנתפס על ידו כחלש ממנו. זהו מנהיג שמעריץ כוח, אבל גם יתכופף אל מול כוח. על כן, ישראל כבת ברית נאמנה שלו עתידה לשלם את המחיר. הוא ירצה את רוסיה, טורקיה, איראן ולבסוף גם את הפלסטינים על חשבון ישראל, משום שכל אלה מציגים עמדה תקיפה ואילו ישראל שמנסה לרצות את טראמפ ולהתאים עצמה אליו – בדיוק את זה הוא לא מעריך”.
ד"ר גרוזברד מדגים: “כאשר ישראל דשדשה במלחמה לפני הכניסה ללבנון, הוא אמר שעל ישראל לעצור את הלחימה. מאוחר יותר, כשישראל נכנסה ללבנון, חיסלה את סינוואר ונסראללה והיה נראה שידה על העליונה – הוא דיבר על הניצחון המפואר של ישראל. באפריל אשתקד, כשנשאל את מה ישראל צריכה לתקוף באיראן – הוא השיב ‘ברור, את מתקני הגרעין’".
אך ד"ר גרוזברד מסייג ומציג גם דינאמיקה הפוכה: "לאחרונה, כשישראל נתפסת כחלשה ותלויה יותר בארצות הברית בעוד טראמפ מנהל משא ומתן עם איראן – מתברר שהוא בלם תקיפה ישראלית שם. אכן, טראמפ תמיד יצטרף לחזקים ולמנצחים. על כן, אל לנו להיראות או להיתפס כחלשים לידו".
לדברי ד”ר גרוזברד, אין אצל טראמפ ערכים אוניברסליים: “כשנשאל בתחילת הקדנציה שלו מדוע הוא מספק לישראל נשק שביידן לא סיפק, הוא השיב בפשטות – ‘משום שהם שילמו’. לא ערכים של הגנה על ישראל ועל העולם החופשי – אלא איש עסקים. לאחרונה התראיין מייק האקבי, שגריר ארצות הברית בישראל, ונשאל אם ישראל לא נזנחה בהסכם עם החות’ים. הלה השיב תשובה מוזרה ברוחו של טראמפ ואמר שבישראל יש שש מאות אלף אזרחים אמריקאים, וחובת אמריקה להגן רק עליהם ותו לא”.
בהתייחסות להסכם שטראמפ חתם עם החות’ים, מסביר ד”ר גרוזברד: “באותו הסכם הוא דיבר על אומץ הלב שלהם ושכח כמובן את ישראל. לאומץ שלהם הוא הוסיף את כניעתם, והרי לכם מנהיג גדול שרוצה ניצחונות מהירים ומכניע אמיצים. וישראל? היא יכולה להמשיך להילחם עם החות’ים משום שהיא לא תורמת לגרנדיוזיות שלו בעניין זה, ולכן ננטשה”.
"הוא כבר שכח מתוכניתו לפנות את עזה מתושביה לאור התנגדויות רבות בעולם, וכעת אנו בסכנה שהוא יתמוך בדיוק בעמדה ההפוכה – עמדת חמאס, שרוצה להמשיך לשלוט בעזה ולא להיות מפורק מנשקו. אכן, טראמפ 'חי את הכאן ועכשיו' ללא זיכרון או מחויבות למה שאמר בעבר. לא, לבחור הזה אין רגשות אשמה והוא ימכור את ישראל בלי לחשוב פעמיים”, הוסיף.
לדבריו, הסכמים כלכליים הם המפתח להחלטותיו של טראמפ “כך הוא הולך להעניק לערב הסעודית גרעין למטרות אזרחיות על אף התנגדותנו – תמורת הסכמים כלכליים במיליארדים שמיטיבים עם אמריקה, ושוב הסכם שלום שלנו עם ערב הסעודית נזנח כמו גם ביקורו בישראל בסבב הנוכחי. בשקיעה שלנו בביצה העזתית הוא יצטרף לקולות מדינות רבות, ייחס לנו לוזריות וינטוש אותנו. בעת כתיבת שורות אלה מתברר שהוא גם החליט להעניק לעזתים סיוע מבלי להתייעץ איתנו”.
הוא מוסיף: “מבט קצר על התנהלותו בעניינים שלא קשורים ישירות לישראל מחזק תובנות אלה. כך היה טראמפ אמביוולנטי לגבי חיסוני הקורונה ולא נקט עמדה חד-משמעית בעד החיסונים. הוא גם היה סקפטי לגבי ההתחממות הגלובלית ובשלב מסוים קרא לזה ‘מתיחה סינית’. הרכנת ראש בפני סמכות המדע גם היא פוגעת בו, והתנגדות לה, להרגשתו, הופכת אותו למיוחד ומעלה את קרנו. צניעות, יכולת לאמביוולנטיות ולהיות לא-יודע – אלה לא מסימני ההיכר שלו".
גם בתחום הכלכלה, כך לדבריו, חוסר עקביות אינו בעיה אלא טקטיקה: “הזיגזג בנושא הטלת מכסים על סחורות ממדינות שונות בטענה שאמריקה מנוצלת, גרם בתחילה למהומה רבתי, אולם די מהר הוא חזר בו ודחה הטלת חלק משמעותי ממכסים אלה. אכן, כפי שאמרנו, טראמפ חי את הכאן ועכשיו ללא זיכרון, ואין לו קושי להפוך כל חוסר עקביות וכישלון להצלחה. לעיתונאי בוב וודוורד הוא אמר בשנת 2018 בקדנציה הקודמת שלו: ‘יהיה מדויק לומר שאיש מעולם לא עשה עבודה טובה ממני כנשיא’. ובינואר 2025, בנאום ההשבעה השני שלו, הצהיר: ‘עכשיו מתחיל תור הזהב של אמריקה’”.
לסיכום, ד”ר גרוזברד מזהיר: “כדי לתמוך בנו טראמפ צריך לחוש שהוא מהמר על הסוס הנכון. הוא צריך לחשוב שכדאי לו ושמהלך זה יאדיר את שמו ויקדם את גדלותו. על כן, עלינו לקחת זאת בחשבון בהרפתקאות ארוכות שנים שבהן נתפס ככישלון ולא כנכס. שיקול זה חייב להילקח בחשבון, במיוחד מלחמה בעזה שלא תניב תוצאות מהירות, אם בכלל. אין לנו יותר את החופש לטעויות וכישלונות של שנים, אלא דווקא להתערבויות קצרות ומוצלחות ולהסכמים אותם נשווק, כפי שמקובל במזרח התיכון ובעולמו של טראמפ, כניצחון מזהיר".
התרעות פיקוד העורף