ההחלטה להוציא צו מעצר נגד נתניהו עוררה סערה פוליטית ותקשורתית ברחבי העולם. המהלך, שנעשה לאחר חודשים של לחצים פנימיים וביקורת ציבורית, העלה שאלות לגבי מניעיו של חאן והקשר האפשרי בין ההאשמות המיניות נגדו לבין הצעד הדרמטי.
לפי העדות הקשה לקריאה, חאן, אשר שהה בניו יורק בתחילת דצמבר 2023, תקף את העוזרת, אישה בשנות ה-30 לחייה, שנסעה איתו לעתים קרובות לצורכי עבודה. בעדותה לבכירי האו"ם היא סיפרה כי חאן התקשר אליה וביקש ממנה להגיע לסוויטה שלו, שם החל לתקוף אותה מינית - דפוס התנהגות שלדבריה נמשך מזה חודשים. היא אמרה שניסתה לעזוב את החדר מספר פעמים, אך הוא לקח את ידה ולבסוף משך אותה למיטה, אז הוא הוריד את מכנסיה וכפה עליה יחסי מין, כך לפי העדות.
לפי הדיווח, חאן הודיע על כוונתו להוציא צו מעצר נגד נתניהו רק שבועיים וחצי לאחר שנודע לו על ההאשמות שהועלו נגדו - מהלך זה מתואר כ"הצעד הדרמטי ביותר בהיסטוריה של בית הדין" - משום שמדובר במהלך הראשון בהיסטוריית בית הדין שכוון נגד מנהיג נבחר במדינה דמוקרטית בעלת ברית של המערב. לטענת התחקיר, חאן פעל תחת לחץ כבד מצד פעילים פרו-פלסטינים וקבוצת מדינות מהעולם המתפתח שדרשו ממנו לנקוט עמדה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.
מקורות בכירים ב-ICC מעלים תהיות האם עיתוי ההחלטה נועד לחזק את מעמדו של חאן בתוך הארגון בעת שהאשמות חמורות מרחפות מעל ראשו. יום לפני ההכרזה על בקשת צו המעצר, חאן ביטל באופן פתאומי נסיעה לישראל ולעזה שהוא עצמו הגדיר כחיונית לקבלת החלטה מושכלת בנושא.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", גורמים דיפלומטיים בירושלים אמרו כי התחקיר מחזק את עמדת ישראל שבית הדין פועל ממניעים פוליטיים ולא משפטיים. "זהו עוד אישוש לכך שההחלטות המתקבלות ב-ICC אינן מבוססות על שיקולים משפטיים טהורים אלא על אינטרסים זרים ולחצים פוליטיים", אמר גורם בכיר במשרד החוץ שביקש שלא להזדהות בשמו.
משרד ראש הממשלה סירב להגיב רשמית לדיווח, אך גורמים המקורבים לנתניהו אמרו כי "הדברים מדברים בעד עצמם". ההשלכות המשפטיות והפוליטיות של החקירה עדיין לא ברורות, אך הן עשויות להשפיע על עתידו של בית הדין והאמון במוסדות בינלאומיים.
התרעות פיקוד העורף