התקשורת האמריקאית שמה דגש ניכר על אזרחותו של אלכסנדר ועל מעורבותו האישית של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בהשגת השחרור. לפי דיווח מקיף של The New York Times, מדובר ב"ניצחון דיפלומטי" של טראמפ, כאשר שליחו, סטיב וויטקוף, ניהל מגעים ישירים עם חמאס – מהלך יוצא דופן מבחינת מדיניות החוץ האמריקאית.
רשת CNN הציגה את האירוע מהזווית האנושית והרגשית, עם תיעוד מרגעי הפגישה של אלכסנדר עם משפחתו ועד תגובות הציבור האמריקאי. במקביל, כלי תקשורת יהודיים בארה"ב, בהם The Forward, טענו כי המעורבות האמריקאית עקפה את ממשלת ישראל, אותה תיארו כגורם מעכב, ופתחו פתח לתיווך עצמאי מול חמאס.
באירופה, גופי תקשורת כגון ה-BBC ו-Reuters שמרו על פרספקטיבה מאוזנת, תוך הדגשת ההיבט ההומניטרי של האירוע. בדיווחיהם צוין כי אלכסנדר הועבר לידי הצלב האדום כשהוא "חיוור אך במצב יציב", וכי שחרורו עשוי לתרום לחידוש המאמצים לקראת הסכם הפסקת אש.
במדינות ערב, הסיקור התאפיין בטון שונה. ברשת Al Jazeera תואר המהלך כחלק ממאמץ חמאסי לשפר תדמית בינלאומית מול הממשל האמריקאי, לצד הדגשת המציאות ההומניטרית הקשה בעזה. עיתונים כמו א-שרק אל-אווסט ו-Arab News התמקדו בצד הדיפלומטי, כולל פרטים על שיחות ישירות בין גורמים אמריקאים לחמאס שהתקיימו בדוחא.
האו"ם, הצלב האדום וגורמים בינלאומיים נוספים בירכו על השחרור, אך קראו להמשיך ולהיאבק למען שחרור כלל החטופים ולהגיע להפסקת אש מיידית. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, מסר כי "אין להשתמש בסבלם של בני אדם ככלי מיקוח", והוסיף כי השחרור מדגיש את הצורך בהסדרה רחבה יותר באזור.