נגל תיאר זאת כך: "בארה"ב יש כרגע שתי קבוצות - וזה בשונה ממה שהיה בממשלי אובמה וביידן, שבהם כמעט כל אנשי הממשל הסכימו על הדרך הלא נכונה ב־2015. הקבוצה הראשונה מובלת על ידי סגן הנשיא ואנס, וויטקוף קשור אליה, וגם בנו של הנשיא. היא דוחפת להסכם גרוע עם איראן. יש קבוצה שהובלה בעבר על ידי וולץ, מרקו רוביו, וחברי הסנאט לינדזי גרהאם ותום קוטון. עולה לפי הדיווחים שהקבוצה הראשונה מנצחת".
עוד נגל הוסיף כי: "מדינה שרוצה גרעין אזרחי לא זקוקה להעשרת אורניום עצמאית. יש עשרים ושש מדינות שעושות את זה. מדינה שרוצה כור כוח יכולה לקבל את מוטות הדלק ממדינות שמתמחות בייצורם, כשבתוכם יש אורניום מועשר. לאיראן עצמה יש כור כוח בבושהר, והיא מקבלת את המוטות מרוסיה".
את ההבדל הוא מסביר כך: "יש מדינות אחראיות שמודיעות בצורה ברורה שהן לא רוצות פצצה - כמו גרמניה או יפן. יש כמובן גם מדינות שמייצרות דלק ויש להן גם פצצה. אם איראן רוצה העשרת אורניום לטובת גרעין אזרחי – היא לא צריכה לבנות כורים 100 מטר מתחת לקרקע".
בהמשך תיאר אל חלוקת האינטרסים: "מדינת ישראל עובדת על פי האינטרסים של ישראל, וארה"ב עובדת על פי האינטרסים של ארה"ב – ככה זה עובד. אנחנו עושים את כל המאמצים שהאינטרסים שלנו יתלכדו, אבל כרגע אני מודאג, כי יושב שם נשיא קצת הפכפך. וויטקוף עצמו יצא בחמש הצהרות שקשורות בהעשרת גרעין, וכל אחת מהן הייתה שונה מהשנייה".