היא ניצלה בזכות מפקדתה, שמצאה אותה תחת ההריסות וגררה אותה בידיים חשופות. נטע הובהלה לניתוח דחוף, עברה שיקום ממושך, ובעיקר – מסע נפשי מורכב. "בשיא הכאב והבלבול, הגיעו נציגי 'בלב אחד'. הם לא רק סיפקו ציוד רפואי – הם נתנו לי סיבה להאמין שאני עדיין שווה. שעדיין יש בי חיים."
כיום, נטע עצמה מתנדבת בבתי חולים, מלווה פצועים אחרים. "אני כבר לא רק 'הפצועה נטע'. אני זו שחזרה כדי להרים אחרים. זו מבחינתי הניצחון שלי". האירוע הסתיים בחיבוקים, דמעות, ותפילות חרישיות. עבור רבות מהנוכחות – אימהות, אחיות ובנות – זו הייתה הפעם הראשונה בה הן שמעו עדות חיה של חיילת שנפגעה פיזית ונפשית בקרב, והצליחה לשוב לחיים.