איראן נמצאת בנקודת שפל היסטורית עם משבר אנרגיה חמור, בעיות תשתית קשות ומטבע מידרדר. כל זאת בזמן שמדינות המפרץ השכנות מכריזות על עסקאות ענק עם ארה"ב. "המצב הכלכלי של איראן הינו בכי רע", מסביר בראיון למעריב, פרופ' אמציה ברעם, מומחה למזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה. לדבריו, למצב הכלכלי הקשה באיראן יש שתי סיבות מרכזיות: "סיבה אחת, שאותה הם אינם יכולים לפתור, זאת השחיתות הציבורית והשלטונית. השחיתות באיראן היא כל כך נוראה, שהמישטר הזה לא מסוגל להתגבר עליה".
הסיבה השנייה, שלטענת ברעם איראן יכולה לפתור, היא האמברגו האמריקאי. "אם הם יגיעו להבנה עם טראמפ על כל עניין הגרעין, טראמפ יבטל את כל הסנקציות שהוא מטיל על איראן כרגע". המשבר הכלכלי באיראן הגיע לרמה כזו שאפילו המנהיג העליון, עלי חמינאי, מכיר בחומרתו.
"זה מסכן את המשטר", טוען פרופ' ברעם, ומציין כי ההוכחה לכך היא הדרך בה פעל חמינאי לאחר מותו של הנשיא אבראהים ראיסי, שנהרג לפני שנה בתאונת מסוק. "המנהיג העליון ווידא בצורה חכמה שהנשיא החדש שייבחר, יהיה הרבה יותר מתון ופרגמטי, וזהו מסעוד פזשכיאן".
לדברי ברעם, חמינאי הבין שמסעוד פזשכיאן, שהוא גם כלכלן, "יותר מתאים כדי להסיר את האמברגו. אם יהיה נשיא, הוא ירצה ויוכל להגיע למשא ומתן עם האמריקאים, ואולי גם להגיע להסכם". איראן וארצות הברית, בתיווכה של עומאן, נמצאות כעת במשא ומתן מחודש. "עומאן תמיד מתווכת בין אמריקה ואיראן, במשך שנים", מסביר פרופ' ברעם. "בתיווך של עומאן, גם אובמה בשעתו הגיע להסכם עם איראן על פיקוח על הגרעין שלהם".
אולם כיום המשא ומתן נתקל במכשולים משמעותיים. "כרגע המצב נראה עדיין ללא פתרון", מציין ברעם. "האנשים של טראמפ שמדברים על המשא ומתן אומרים שהדרישה הבסיסית שלהם היא שאיראן לא תוכל להעשיר אורניום. אנחנו יכולים לדאוג שיהיה להם אורניום בדרגת העשרה הנחוצה למטרות שלום, וזה שלושה וחצי אחוז בערך, אך ללא מפעל הצנטרפוגות האדיר להעשרה שהם בנו".
האיראנים מסרבים לדרישה זו. "יש שתי סיבות מדוע הם מסרבים, והן קשורות זו בזו. סיבה אחת היא גאווה לאומית - אם אתה יכול להעשיר אורניום לתשעים אחוז זה אומר שהגעת לדרגת הטכנולוגיה הגבוהה ביותר בתחום הזה, וזה מוסיף יוקרה לאומית". הסיבה השנייה, לדברי ברעם, היא שמערך העשרת האורניום "יאפשר להם בתוך שלושה שבועות להעשיר את המאגר הקיים המועשר רק ל-60 אחוז, לדרגה של 90 אחוז, וזה מספיק לפחות לשש פצצות גרעיניות. זה ישאיר אותם במעמד של מה שמכונה: מדינת סף גרעינית".
אך האם טראמפ יוותר בסופו של דבר לאיראנים?
"השאלה היא האם, כמו אובאמה, גם טראמפ יוותר, וזאת אני לא יודע. הערכה שלי, אנחנו נמצאים על חמישים אחוז סיכוי שהוא יוותר, אולי קצת יותר." לדברי ברעם, הכל תלוי בטראמפ עצמו: "אם הוא יגיד – בסדר, נוותר להם, אבל נטיל פיקוח מאוד קפדני על זה שהם לא יכולים לעלות מעבר לשלושה וחצי אחוז' - זה מה שיקרה. איש בממשל שלו לא ייצא נגדו".
פרופ' ברעם מתריע כי בנוסף לסוגיית העשרת האורניום, יש עוד שתי סוגיות מרכזיות במשא ומתן: מנגנון הפיצוץ לפצצה גרעינית, ומערכת הטילים האיראנית. "מערכת הטילים לטווח בינוני שיש להם - לפחות 2,000 קילומטר, מספיקה כדי להגיע אלינו. בהתחלה האמריקאים דרשו שהם יסגרו את זה, והאיראנים סירבו בכל תוקף לכך, וכרגע אני כבר לא שומע את האמריקאים מדברים על עניין הטילים". בסיכומו של דבר, פרופ' ברעם חושש ש"נישאר בסוף רק עם הסכם דומה מאוד להסכם של אובמה".
:השיפור שייתן לישראל סיפוק מסויים יהייה אם לא ייקבע מועד סיום להסכם, והוא יהייה לזמן בלתי מוגבל", אבל ברעם מוסיף שמבחינת ישראל איראן כ"מדינת סף" היא "בכל-זאת סיכון גדול." בנוסף לכך, "אם כל הסנקציות תוסרנה, יהייו לאיראן די כספי-נפט לשפור הכלכלה וכך לחיזוק המישטר, וגם להגדלת התמיכה בארגוני הטרור המקיפים את ישראל. גם זו בעייה אסטרטגית גדולה".