ג'ון ספנסר הוא קצין לשעבר בצבא ארצות הברית וחוקר לוחמה עירונית, הוא מכהן כראש מחלקת לימודי לוחמה עירונית במכון ללוחמה מודרנית של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. ספנר כתב הבוקר (שלישי) טקסט מעמיק שמנתח את מבצע "מרכבות גדעון", את הנסיבות למלחמה בעזה ואת האינטרסים האזוריים. בנוסף הוא מביע תמיכה בישראל ומפריך את הטענות לרצח עם:
צה"ל הוציא הודעות פינוי לאזרחים באזורים המיועדים לפעילות מבצעית - כמו חאן יונס - וקרא להם לעבור לאזורים הומניטריים מוגדרים כמו אל-מוואסי. היעדים נשארים ברורים ועקביים: החזרת כל בני הערובה, השמדת הכוח הצבאי והפוליטי של חמאס ברצועת עזה, והבטחה שלא יצמח שוב איום לישראל מתוך רצועת עזה.
לפי צה"ל, רק בימים הראשונים של מבצע מרכבות גדעון,חוסלו עשרות פעילי חמאס, פורקו תשתיות טרור משמעותיות, אותרו והושמדו מנהרות רבות, כולל נתיב תת-קרקעי באורך 2 ק"מ ששימש את חמאס. בנוסף כוחות צה"ל גילו ונטרלו פירי מנהרות, חומרי נפץ, ומחבואי נשק, כולל רקטות, רימונים ומשגרים.
גם כאשר הלחימה מתגברת, ישראל לא זנחה את מחויבותה להגן על חיי אזרחים. בשינוי מדיניות מרכזי בשבוע שעבר, הקבינט הביטחוני הישראלי אישר חידוש מיידי של משלוחי סיוע הומניטרי, לפני תוכנית החלוקה הרחבה יותר בשלבים שצפויה להתחיל בדרום בתוך השבוע הקרוב.
שלב מוקדם זה של סיוע מסתמך על קבלני ביטחון אמריקאים מאומתים, כולל קרן הסיוע ההומניטרי לעזה. על פי חקירת הסאנדיי טיימס המבוססת על מפות שדלפו, תוכנית זו עשויה להתרחב כך שקבלנים הנתמכים על ידי ארה"ב יספקו סיוע לארבעה אזורים הומניטריים מוגדרים ברחבי עזה.
גרסה שדלפה של תוכנית האיזור ההומניטרי של ישראל לאחר המלחמה, מתווה מסגרת סיוע מדורגת הקשורה ישירות לתנאי הביטחון. השלב הראשון מתחיל במסדרון הדרומי - שם הלוגיסטיקה ונתיבי האספקה הם הבטוחים ביותר. הרחבה למרכז ולצפון עזה תלויה בתנאים המבצעיים ובנכונות של חמאס להפסיק התערבות.
אלימות אסטרטגית
בגישה זו, סיוע הומניטרי ופעולות צבאיות אינם בקונפליקט—הם מסונכרנים. חלוקת הסיוע מתקדמת ככל ששליטת חמאס נסוגה. על ידי מיקור חוץ של פעולות הסיוע לגורמים בינלאומיים מאומתים, לא-ממשלתיים תחת פיקוח צבאי, ישראל גם מנתקת את חמאס מהפרקטיקה ההיסטורית של חטיפת הסיוע הומניטרי. חיוני לעגן מלחמה זו במקורה האמיתי: שבעה באוקטובר, כאשר חמאס פתח במתקפה ברברית על אזרחים ישראלים בדרום ישראל. האלימות לא הייתה ספונטנית - היא הייתה אסטרטגית.
השבוע, הוול סטריט ג'ורנל דיווח על מה שמודיעין ואנליסטים ישראלים העריכו מזמן: המתקפה של שבעה באוקטובר נועדה להקריס את תהליך הנורמליזציה הישראלי-סעודי. מסמכים שנמצאו במנהרה בעזה מצטטים את יחיא סינוואר, מנהיג חמאס לשעבר, שאמר שנדרש "מעשה יוצא דופן" כדי לסכל את הנורמליזציה. המתקפה הייתה בהכנה במשך שנתיים. סינוואר ציפה שחיזבאללה ושאר השלוחים האזוריים של איראן יצטרפו למתקפה. הם לא עשו זאת.
כששיחות הפסקת האש בדוחא נתקעו והנהגת חמאס הבכירה מתה או מסתתרת, ישראל ממשיכה בפעולות צבאיות בעודה פתוחה להפסקות טקטיות קצרות לשחרור בני ערובה. ללא שחרור מיידי וניתן לאימות של כל בני הערובה, ואחריו כניעה מוחלטת של חמאס, פירוק נשק, ופירוז ודה-רדיקליזציה של עזה, מבצע מרכבות גדעון נשאר האסטרטגיה הנוכחית והישימה ביותר להשגת יעדי המלחמה.
ישנם הרבה דברים לא ידועים—ביניהם, דיווחים על הצעה הנתמכת על ידי ממשל טראמפ לאפשר יישוב מחדש וולונטרי של עזתים בחו"ל, כולל בלוב. אבל אמת אחת הולכת ומתבהרת: ישראל תצטרך לנקות ולהחזיק בשטח, להחליש את היכולות הצבאיות של חמאס, ולשמור על ביטחון על הקרקע עד שגוף שלטוני חלופי - לא חמאס - יוכל לקחת שליטה.