נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע הלילה (שלישי) כי בחר בעיצוב הסופי למערכת ההגנה מפני טילים "כיפת הזהב" בעלות של 175 מיליארד דולר, ומינה גנרל מחיל החלל האמריקאי לעמוד בראש התוכנית השאפתנית, שמטרתה להגן על ארה"ב מפני איומים מצד סין ורוסיה.

במסיבת עיתונאים בבית הלבן הכריז טראמפ כי גנרל מייקל גטליין מחיל החלל האמריקאי יהיה המנהל הראשי של הפרויקט, אותו כינה "מרכיב מרכזי בתוכנית הצבאית שלי".

"כיפת הזהב תגן על המולדת שלנו", אמר טראמפ מהחדר הסגלגל, והוסיף כי קנדה הביעה רצון להצטרף ליוזמה. לדבריו, המערכת תוכל ליירט טילים מכל מקום בעולם – ואף מהחלל. "נשלים את המשימה שרונלד רייגן התחיל לפני 40 שנה", אמר טראמפ במסיבת העיתונאים. "כיפת הזהב תוכל להגן על אמריקה מטילים בליסטיים, בין אם ישוגרו מהאדמה או מהחלל".

הפרויקט, שהוזמן לראשונה על ידי טראמפ בינואר האחרון, נועד להקים רשת של לוויינים שתזהה, תעקוב ותיירט טילים נכנסים. מערכת ההגנה צפויה לכלול מאות לוויינים לאיתור ומעקב אחרי שיגורים בליסטיים. העלות המשוערת – 175 מיליארד דולר – מעידה על כך שהפרויקט צפוי להימשך שנים, והוא מתמודד עם ביקורת פוליטית ואי-ודאות תקציבית משמעותית.

חברי קונגרס דמוקרטים הביעו דאגה מתהליך הרכש ומהמעורבות של אילון מאסק, בן ברית פוליטי של טראמפ, דרך חברת SpaceX, שצפויה להוביל את הפיתוח יחד עם חברת הבינה המלאכותית Palantir ויצרנית מערכות הרחפנים Anduril.

הרעיון ל"כיפת הזהב" נולד בהשראת "כיפת ברזל" הישראלית, כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס – מערכת הגנה קרקעית שמיירטת רקטות וטילים קצרים. אולם המערכת האמריקאית צפויה להיות נרחבת בהרבה, ולהתבסס על רשת רחבת היקף של לווייני מעקב ולוויינים חמושים שישמידו טילים מיד עם שיגורם.

ההכרזה של טראמפ מסמנת את תחילת המהלך של הפנטגון לבחון, לרכוש ולשלב טילים, מערכות חישה, חיישנים ולוויינים שירכיבו את "כיפת הזהב". טראמפ הצהיר כי הפרויקט יושלם עד סוף כהונתו בינואר 2029, וציין כי אלסקה צפויה למלא תפקיד מרכזי בפרויקט, לצד מדינות נוספות שייהנו ממנו – פלורידה, ג'ורג'יה ואינדיאנה.

מרכיבים ראשונים של המערכת צפויים להתבסס על פסי ייצור קיימים. בין החברות שנקראו כקבלניות פוטנציאליות לפרויקט: L3Harris Technologies, לוקהיד מרטין ו-RTX (ריית'און לשעבר). מימון הפרויקט עדיין לא מובטח: רפובליקנים בקונגרס הציעו השקעה ראשונית של 25 מיליארד דולר במסגרת חבילת ביטחון כוללת של 150 מיליארד דולר. אולם המימון תלוי בחוק פיוס תקציבי (Reconciliation) שנמצא במחלוקת פוליטית קשה ועלול להיתקל בקשיים רבים בהצבעה בקונגרס.