על פי גורמים המעורים במגעים, כמה מדינות הביעו נכונות לקלוט על אדמתן את תושבי עזה שירצו לעזוב את הרצועה. השיחות עם המדינות הגיעו לשלבים מתקדמים, והוויכוח העיקרי כעת נסב על סוגיות המימון והתמורות שהמדינות מבקשות לקבל במסגרת יישום תוכנית ההגירה מרצון.
"יש מדינות שמעוניינות בכסף, יש כאלה שמבקשות תמיכה אמריקאית בנושאים פוליטיים שונים, ויש גם מדינות שדורשות דרישות אחרות כתמורה להסכמתן לקלוט מהגרים עזתים. דרישות שלא ניתן לפרטן, ושישראל לא מוכנה להיענות להן בחיוב. מחפשים אלטרנטיבות להציע וממשיכים במגעים" – כך לפי הגורמים המעורים.
הרעיון שמוצג בפני המדינות שם את הדגש לא רק על עצם ההסכמה לקלוט מהגרים מעזה, אלא גם על הקמת תוכנית קליטה סדורה ומפורטת, הכוללת הקמה ופיתוח של יישובים ייעודיים, יצירת תנאי מגורים, מסגרות לימוד לילדי המהגרים ומקומות תעסוקה למבוגרים.
הגורמים המעורבים בבניית התוכנית ובשיחות מול מדינות קולטות פוטנציאליות מסבירים: "אלפי המהגרים הראשונים יהיו השגרירים הטובים ביותר של תוכנית ההגירה מרצון. הם צריכים לקבל 'סל קליטה' איכותי, שנותן מענה לצרכים העיקריים של מהגר המבקש לבנות את חייו במדינה חדשה – בית, קהילה, פרנסה, מסגרות לימוד לילדיו – כל המעטפת. המבחן הגדול יהיה המכתבים שיכתבו המהגרים הראשונים לקרוביהם שנשארו בעזה. אם האלפים הראשונים יהיו מרוצים – בעקבותיהם יגיעו עשרות ואף מאות אלפים".