האיחוד האירופי צפוי לדון בימים הקרובים באפשרות יוצאת דופן: השעיית זכויות ההצבעה של הונגריה במוסדות האיחוד. זאת, לאחר שהונגריה התנגשה שוב ושוב עם סדרי העדיפויות של האיחוד האירופי, ובין היתר חסמה מספר פעמים סיוע ותמיכה באוקראינה. ההתנגדות המתמשכת של בודפשט לתמיכה באוקראינה מובילה להתחזקות התחושה שבמסגרת עמדותיה, הונגריה מפרה את ערכי היסוד של האיחוד.
הדיון יתקיים ב־27 במאי, במסגרת מפגש מועצת ענייני הכלל של האיחוד האירופי. על הפרק: החלת סעיף 7 של אמנת האיחוד האירופי – סעיף דרמטי, שמאפשר להטיל סנקציות על מדינה חברה, כולל שלילת זכויות ההצבעה שלה, אם נמצא כי היא מפרה באופן חמור ומתמשך את ערכי הליבה של האיחוד – ובהם שלטון החוק, דמוקרטיה וזכויות אדם.
עימותים מתמשכים עם קייב ובריסל
הונגריה, בראשות ראש הממשלה ויקטור אורבן, נמצאת בשנים האחרונות במסלול התנגשות מול בריסל ומול קייב. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, אורבן הוא מהמנהיגים הבודדים באירופה ששמרו על יחסים פתוחים עם מוסקבה. במקביל, הוא פועל בעקביות לעיכוב הסיוע האירופי לאוקראינה, ומנסה לטרפד את קידום המשא ומתן על צירופה לאיחוד.
בין שתי המדינות פרצה לאחרונה סערה דיפלומטית נוספת, לאחר שגורמים באוקראינה טענו כי חשפו רשת ריגול הונגרית שפעלה בתחומם. בתגובה, בודפשט גירשה כמה דיפלומטים אוקראינים.
מעבר למישור הביטחוני, קיים גם עימות מתמשך סביב חוק שפות שאישרה אוקראינה בשנת 2017, המגביל את השימוש בשפות מיעוטים – ביניהן הונגרית. באזורי הגבול במערב אוקראינה חיה קהילה הונגרית בת כ־100 אלף נפש, והונגריה מאשימה את קייב בהפקרה שיטתית של זכויותיה.
אורבן איבד את הגיבוי הפולני
הליך הסנקציות נגד הונגריה לא חדש – הוא החל עוד ב־2018, אך עד כה לא הבשיל לצעדים של ממש, בעיקר בזכות הגיבוי ההדוק שקיבלה בודפשט מפולין. כעת המצב השתנה: לאחר ניצחונו של דונלד טוסק, מנהיג בעל אוריינטציה פרו-אירופית, עשתה ורשה פניית פרסה, שמה דגש על שיקום היחסים עם בריסל, והותירה את הונגריה מבודדת.
גורמים באיחוד מעריכים כי ללא תמיכתה של פולין, ייתכן שהפעם תצליח היוזמה להחיל את סעיף 7 לעבור. עם זאת, מדובר בתהליך מסובך מבחינה פוליטית – שמצריך תמיכה של רוב מכריע ממדינות האיחוד.
ישראל תצפה מהצד – אך עשויה להפיק לקחים
מבחינת ישראל, ההתפתחויות באירופה מספקות תזכורת לחשיבות שמעניק האיחוד לערכים דמוקרטיים ולמדיניות חוץ מתואמת. גישתו הבדלנית של אורבן אמנם זכתה להערכה מסוימת בציבורים שמרניים בישראל, אך הסנקציות האפשריות מדגימות את המחיר שעלול להיות לבחירה במסלול של עימות עם מוסדות האיחוד.
בדומה להונגריה, גם ישראל מוצאת את עצמה לאחרונה, על רקע מדיניותה בשטחים ופעולות צה"ל בעזה תחת איומים בסנקציות. בעוד שהונגריה ניצבת בפני איום ממשי של השעיית זכויות הצבעה, ישראל אינה חברה באיחוד ולכן אינה חשופה לסנקציה מסוג זה – אך בהחלט מאויימת בצעדים אחרים, דיפלומטיים וכלכליים. המקרה ההונגרי ממחיש כיצד התנגשות מתמשכת עם עקרונות היסוד של האיחוד יכולה להוביל למחיר מדיני כבד, גם כאשר המדובר במדינה ריבונית ובעלת ברית מסורתית. עבור ישראל, זו קריאת השכמה לשקול מחדש את מערך יחסיה עם אירופה, ואת המחירים האפשריים של עימות חזיתי עם אחת הזירות הדיפלומטיות החשובות ביותר לה.