הדיון יתקיים ב־27 במאי, במסגרת מפגש מועצת ענייני הכלל של האיחוד האירופי. על הפרק: החלת סעיף 7 של אמנת האיחוד האירופי – סעיף דרמטי, שמאפשר להטיל סנקציות על מדינה חברה, כולל שלילת זכויות ההצבעה שלה, אם נמצא כי היא מפרה באופן חמור ומתמשך את ערכי הליבה של האיחוד – ובהם שלטון החוק, דמוקרטיה וזכויות אדם.
עימותים מתמשכים עם קייב ובריסל
מעבר למישור הביטחוני, קיים גם עימות מתמשך סביב חוק שפות שאישרה אוקראינה בשנת 2017, המגביל את השימוש בשפות מיעוטים – ביניהן הונגרית. באזורי הגבול במערב אוקראינה חיה קהילה הונגרית בת כ־100 אלף נפש, והונגריה מאשימה את קייב בהפקרה שיטתית של זכויותיה.
אורבן איבד את הגיבוי הפולני
גורמים באיחוד מעריכים כי ללא תמיכתה של פולין, ייתכן שהפעם תצליח היוזמה להחיל את סעיף 7 לעבור. עם זאת, מדובר בתהליך מסובך מבחינה פוליטית – שמצריך תמיכה של רוב מכריע ממדינות האיחוד.
ישראל תצפה מהצד – אך עשויה להפיק לקחים
מבחינת ישראל, ההתפתחויות באירופה מספקות תזכורת לחשיבות שמעניק האיחוד לערכים דמוקרטיים ולמדיניות חוץ מתואמת. גישתו הבדלנית של אורבן אמנם זכתה להערכה מסוימת בציבורים שמרניים בישראל, אך הסנקציות האפשריות מדגימות את המחיר שעלול להיות לבחירה במסלול של עימות עם מוסדות האיחוד.
בדומה להונגריה, גם ישראל מוצאת את עצמה לאחרונה, על רקע מדיניותה בשטחים ופעולות צה"ל בעזה תחת איומים בסנקציות. בעוד שהונגריה ניצבת בפני איום ממשי של השעיית זכויות הצבעה, ישראל אינה חברה באיחוד ולכן אינה חשופה לסנקציה מסוג זה – אך בהחלט מאויימת בצעדים אחרים, דיפלומטיים וכלכליים. המקרה ההונגרי ממחיש כיצד התנגשות מתמשכת עם עקרונות היסוד של האיחוד יכולה להוביל למחיר מדיני כבד, גם כאשר המדובר במדינה ריבונית ובעלת ברית מסורתית. עבור ישראל, זו קריאת השכמה לשקול מחדש את מערך יחסיה עם אירופה, ואת המחירים האפשריים של עימות חזיתי עם אחת הזירות הדיפלומטיות החשובות ביותר לה.
התרעות פיקוד העורף