בעולם שבו גובר הקיטוב, שיח השנאה מתפשט, ויהודים בצפון אמריקה חווים רמות חסרות תקדים של אנטישמיות – יש קולות אחרים. קולות שמבקשים לייצר גשרים, להבין את ה"אחר", ולפעול מתוך אמונה, חמלה ואחריות קהילתית עמוקה.
כזה הוא קולו של הרב ג'וש סטנטון, סגן נשיא למיזמים בין-דתיים ובין-קהילתיים בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. תפקידו החדש, שנוצר לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בשבעה באוקטובר, נועד להשיב את האמון בין קהילות דתיות, להיאבק באנטישמיות המשתוללת, ולשקם שותפויות אסטרטגיות עם גורמים בין-דתיים ברחבי היבשת.
"מאז שבעה באוקטובר, משהו נשבר", אמר סטנטון. "הקשרים שהחזקנו במשך עשרות שנים עם קהילות מוסלמיות, נוצריות והינדואיסטיות הפכו שבריריים יותר. המשימה שלי היא לבנות מחדש אמון, להעמיק ידידות, ולוודא שלעם היהודי יש בני ברית אמיתיים - לא רק בזמנים קלים, אלא דווקא ברגעים הקשים ביותר".
מפגש היסטורי עם משפחות חטופים ומנהיגים מוסלמים
רגע כזה התרחש השבוע בניו יורק, כשבני משפחות של חטופים נפגשו ביוזמת הפדרציות היהודיות עם קבוצת מנהיגים מוסלמים בולטים מהעיר. "המפגש עם משפחות החטופים המוחזקים בידי חמאס היה חוויה מטלטלת עבורנו, אך עבור המשפחות - הידיעה שרבים ממנהיגי הקהילה המוסלמית ניצבים לצידן מביאה עימה מידה של נחמה", אמר השייח' מוסא דראמה, מנהיג מוסלמי מקומי הפועל לקידום שלום וסובלנות.
"מאז מתקפת הטרור של שבעה באוקטובר, מספר הולך וגדל של מנהיגים מוסלמים מתנערים מחמאס ומהשיטות האכזריות שלו. אנחנו, קבוצת מנהיגים מוסלמים אמריקאים, לא נפסיק לדרוש את חזרתם של כלל החטופים הישראלים". הרב סטנטון הוסיף כי הפגישה הייתה מרגשת ובעלת חשיבות היסטורית: "השייח' מוסא ועמיתיו מבהירים שחמאס אינו מייצג את האסלאם. בעידן שבו קל לשקוע בדעות קדומות, המסר הזה - שמגיע מבפנים - הוא קריטי".
קשרים חדשים באורם של אברהם
בין היוזמות המרכזיות שסטנטון מקדם נמצאות הבריתות הנרקמות בעקבות הסכמי אברהם. הוא רואה בהם הזדמנות נדירה לדיאלוג בין-דתי אמיתי. "מדינות כמו איחוד האמירויות הפכו לבמה לשיח תאולוגי מתקדם. שייח'ים כמו עבדאללה בן בייה מנסחים כיום בתוככי השריעה השקפות שמכירות ביהודים כאחים דתיים ראויים לכבוד", הוא הסביר.
סטנטון גם הדגיש את החשיבות של חינוך הדדי: "כדי לשנות עמדות כלפי יהודים, עלינו ללמד עלינו - אך גם ללמוד עליהם. ברמה האישית, אני שולח לקהילות היהודיות מדריכים על האמונה הקתולית, ההינדואיסטית והאסלאמית, ומלמד כיצד לגשת לאנשים עם כבוד ואמפתיה".
תמורות בקהילה: דברי החזנית אוליביה ברודסקי מבית הכנסת איסט אנד
בזמן שרב סטנטון פועל בזירה הלאומית והבין לאומית, החזנית אוליביה ברודסקי, מבית הכנסת איסט אנד שבמנהטן, מתמודדת עם ההשלכות ברמה המקומית והאינטימית ביותר - מול קהילת המתפללים שלה. "מאז המתקפה, שינויים רבים התחוללו", היא שיתפה. "אנחנו רואים זרם של צעירים – יהודים שמעולם לא באו לבית הכנסת, או שבאו רק בחגים – שמרגישים עכשיו צורך עז לשוב לשורשים, לקהילה, למסורת".
אבל היא גם מתריעה על תופעות מדאיגות: "הילדים שלנו נשאלים בבית הספר שאלות שהם לא אמורים להתמודד איתן - על עזה, על צה"ל, על הסכסוך. הם מרגישים שהם צריכים להסביר את מדינת ישראל, להצטדק. זה קשה מאוד". במקום זאת, בית הכנסת מעניק להם ידע בסיסי, כלים לשיחה, ובעיקר אוזן קשבת. "אנחנו לא מכריחים אותם להיות שגרירים, אבל כן מחזקים את תחושת הזהות והביטחון העצמי".
להיות גאים - גם כשזה לא נוח
גם בתוך התנועה הרפורמית, שברודסקי משתייכת אליה, יש לא מעט אתגרים פנימיים. חלק מהמתפללים מביעים ביקורת על מדיניות ישראל, ולעיתים על עצם התמיכה המוצהרת בה. "אבל ביקורת אינה ניתוק", היא הדגישה. "בדיוק כפי שאזרחי ארצות הברית מבקרים את ממשלתם אך נשארים פטריוטים, כך גם יהודים רבים אוהבים את ישראל בכל ליבם, גם כשהם כואבים את דרכה".
תרבות, מוזיקה, זהות
לאחרונה קיימה ברודסקי קבלת שבת בסימן יום העצמאות של ישראל, בה שולבו שירים ישראליים מוכרים עם פיוטים מסורתיים. "רציתי לחבר את הקהל לא רק למדינה – אלא לתרבות, למוזיקה, לרוח", היא סיפרה. "זה לא היה פוליטי. זה היה יהודי".
סיכום: אמונה שמחברת
ברודסקי וסטנטון משקפים שני צדדים של אותו מטבע: מצד אחד - עשייה בין-דתית, אסטרטגית וגלובלית; מצד שני - חיזוק הזהות והקהילה היהודית המקומית. ביחד הם מעבירים מסר אחד ברור: זה הזמן להיות גאים. לא להסתתר. לבנות קשרים, אך לא על חשבון הזהות שלנו.
"כדי שחברות תהיה אמיתית", מסכם סטנטון, "הצד השני צריך לדעת מי אתה באמת. אנחנו יהודים. אנחנו ציונים. אנחנו שואפים לשלום. ואנחנו לא מתביישים בזה".