ראש הקרן הפרטית, שנתמכת על ידי ארצות הברית ואחראית על חלוקת סיוע בעזה באמצעות תוכנית שיזמה ישראל, הצהיר במעמד ההתפטרות כי המבצע לא יוכל למלא את ייעודו באופן שנצמד ל"עקרונות הומניטריים". הוא אמר: "התברר כי לא ניתן ליישם תוכנית זו תוך דבקות קפדנית בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות, אובייקטיביות ועצמאות, שעליהם לא אוותר".
"אני מפציר בישראל להרחיב באופן משמעותי את אספקת הסיוע לעזה בכל המנגנונים האפשריים, ואני מפציר בכל בעלי העניין להמשיך ולבחון שיטות חדשניות להעברת הסיוע, ללא דיחוי, הסחה או אפליה. אני ממשיך להאמין כי הדרך היחידה בת-קיימא לטווח הארוך היא שחמאס ישחרר את כל בני הערובה, שתהיה הפסקת מעשי האיבה, ושתיסלל דרך לשלום, ביטחון וכבוד לכל האנשים באזור."
הקרן נוסדה לאחר שהלחץ הבין לאומי גבר על ישראל בגלל המצב בעזה: "לפני חודשיים, פנו אליי בבקשה להוביל את מאמצי GHF בגלל הניסיון שלי בפעולות הומניטריות", אמר ווד בהצהרה. "כמנהיג הומניטרי, הסכמתי לעשות כל שביכולתי כדי לסייע בהקלת הסבל". הוא הודה שהמערכת "לא מושלמת", אך הוסיף: "המציאות היא שכל מזון שנכנס לעזה היום הוא יותר ממה שנכנס אתמול".
תחילת חלוקת הסיוע על בסיס המנגנון החדש - 4 מתחמי חלוקה בדרום הרצועה בהפעלה של הקרן - תוכננה ל-24.05. הפעלת המתחמים התעכבה בשל בקשיים בהיערכות הלוגיסטית. הבוקר הפרויקט לחלוקת הסיוע מתחיל לעבוד, כרגע באופן חלקי.
הם טענו שהוא יגביל את סיוע המזון לחלקים מוגבלים של עזה, והזהירו שהיא עלולה לסכן אזרחים על ידי כך שתכריח אותם ללכת קילומטרים רבים, דרך קווי צבא ישראלי, כדי להגיע למזון. האו"ם גם הזהיר שהמערכת עלולה להקל את התוכנית הישראלית לעקור אזרחים מצפון עזה, מכיוון שאתרי החלוקה הראשוניים יהיו רק בדרום.
ווד הדגיש: "אני גאה בעבודה שפיקחתי עליה, כולל פיתוח תוכנית שיכולה להאכיל אנשים רבים, לטפל בחששות ביטחוניים ולהשלים את עבודתם של הארגונים הפועלים בעזה". הוא קרא לישראל "להרחיב באופן ניכר את אספקת הסיוע לעזה באמצעות כל המנגנונים", תוך שהוא קורא "לכל בעלי העניין להמשיך ולחקור שיטות חדשות וחדשניות למתן סיוע, בלי עיכוב, הסחה או אפליה".
התרעות פיקוד העורף