ממשלת אירלנד תציג השבוע תוכניות לאסור סחר בסחורות עם עסקים ישראליים שפועלים ביהודה ושומרון, ובכך תהפוך למדינה הראשונה באיחוד האירופי שנוקטת צעד כזה. סיימון האריס, שר החוץ והמסחר, אמר כי החקיקה המתוכננת מגיעה בתגובה להסלמה במה שכינה "פשעי המלחמה" של ישראל בעזה.
האריס יפתח מחר (שלישי) את תהליך ניסוח החקיקה, לאחר שרוב מדינות האיחוד האירופי הצביעו בעד סקירת הסכם הסחר של הגוש עם ישראל. הצעת החוק תתמקד בסחורות, לאחר שהממשלה אמרה שאינה יכולה להתמקד בשירותים כמו השכרת Airbnb בגלל עניינים משפטיים.
"ברור שמתרחשים פשעי מלחמה, ילדים מורעבים ומזון משמש ככלי מלחמה", אמר האריס לעיתון "פייננשל טיימס". "העולם לא עשה מספיק ואנחנו צריכים לפעול".
היקף ייבוא הסחורות של אירלנד מעסקים ישראליים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים הוא קטן מאוד - אירלנד ייבאה סחורות מיהודה ושומרון בשווי 685,000 אירו בלבד (כ-2.8 מיליון שקלים), כולל פירות, ירקות, רהיטים וקוסמטיקה, בין השנים 2020 ל-2024. אך ממשלת דבלין, שהכירה בשנה שעברה במדינה פלסטינית יחד עם ספרד ונורווגיה, רוצה שמדינות אירופה ילכו בעקבותיה. "מעולם לא היה צעד סחר ממוקד מסוג זה ברמת האיחוד האירופי", אמר קונור אוניל, ראש מחלקת מדיניות ופעילות בארגון Christian Aid Ireland.
"העניין המרכזי הוא אם הממשלה תטיל איסור מלא על כל סחר עם ההתנחלויות, בסחורות פיזיות כמו תמרים ותפוזים, אך גם בשירותים בלתי מוחשיים כמו תיירות וטכנולוגיית מידע". הוא ציין שסחורות מתוצרת פלסטינית מיהודה ושומרון וממזרח ירושלים לא ייכללו באיסור.
אוניל אמר שאם החקיקה תעבור ותכלול גם שירותים כמו Airbnb החברה לא תוכל לפרסם נכסים להשכרה ביהודה ושומרון, משום שהמטה האירופי של החברה האמריקאית נמצא בדבלין, מה שהופך אותה לכפופה לחוק האירי. Airbnb סירבה להגיב בנושא.
ממשלת אירלנד הפילה במשך שנים את הצעת החוק משנת 2018 מחשש שהיא תפר את כללי הסחר של האיחוד האירופי. האריס אמר: "בהתחשב בהיקף ובחומרת מה שאנו רואים כעת עם מניעת הסיוע והתקיפות בעזה, זוהי דרך פעולה ראויה לנקוט". הוא אמר בשבוע שעבר כי אין לו "שום חילוקי דעות" בנוגע להכללה של שירותים בחוק, אך נאמר לו שזה בלתי אפשרי מבחינה משפטית.