המכתב מדגיש פרדוקס פוליטי חד ומביך עבור הממשלה: דווקא הפילנתרופים היהודים הבולטים ביותר מהתפוצות - שהם התומכים הטבעיים והמחויבים של ישראל ושתרמו מיליארדים לארץ לאורך עשרות שנים, ובמיוחד לאחר תמיכתם במדינה בעקבות השבעה באוקטובר - יוצאים נגד החוק בחריפות יוצאת דופן.
המכתב מהווה מכה תדמיתית וחברתית לממשלה, שמוצאת עצמה במצב חסר תקדים שבו "החברים הכי טובים של ישראל" - לא מתנגדיה, אלא פילנתרופים יהודים מחויבים שתמכו בישראל עשרות שנים - מאשימים אותה בפגיעה בדמוקרטיה ובהתנהגות כמו "משטר סמכותני".