תחקיר מקיף שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" (WSJ), חושף כי מיליציות שיעיות הנתמכות בידי איראן בעיראק הצליחו לעקוף את הסנקציות האמריקאיות באמצעות שימוש מתוחכם בכרטיסי אשראי של Visa ו-Mastercard. התוכנית התפתחה בקצב מהיר: בתוך חודשים ספורים בלבד, היקף העסקאות החודשיות זינק מכ־50 מיליון דולר בתחילת 2023 לכ־1.5 מיליארד דולר באפריל אותה שנה – עלייה של כמעט 2,900%.
הפרצה החלה להיווצר לאחר שבסוף 2022 סגרו משרד האוצר האמריקאי והבנק הפדרלי של ניו יורק מסלול העברות כספים בנקאיות מעיראק לחו"ל, שדרכו זרמו לאורך שנים מיליארדים לגורמים הנתמכים בידי איראן. בתגובה, עברו המיליציות לשיטה חדשה: רכישת כרטיסים נטענים או דביט (debit), העברתם הפיזית למדינות כמו איחוד האמירויות, ירדן וטורקיה, ומשיכת הדולרים בכספומטים – לפי שער ההמרה הרשמי הנמוך. לאחר מכן הוחזרו הדולרים לעיראק והומרו לדינרים לפי השער הלא־רשמי הגבוה, וגרפו רווח של עד 21% בכל מחזור פעולה.
הביקוש המלאכותי שיצרו המיליציות הוזן גם על ידי מדיניות שהונהגה בבנק המרכזי העיראקי בתחילת 2023, אשר אפשרה רכישות ודמי משיכה בכרטיסים מחוץ למדינה לפי שער ההמרה הרשמי – 1,320 דינר לדולר – בשעה שבשוק השחור עמד השער על 1,600 דינר לדולר. לפי ההערכות, פעילות זו הניבה למיליציות רווחים של כ־450 מיליון דולר רק בשנת 2023. באותו זמן, Visa ו-Mastercard גזרו עמלות בסכום כולל של כ־120 מיליון דולר.
על פי הדיווח, חלק מהמנפיקים העיראקיים של הכרטיסים – שזכו לתמריצים כלכליים מחברות האשראי – היו מקושרים לגורמים במיליציות או פעלו בסביבה רוויית שחיתות, מבלי ליישם מנגנוני בקרה נאותים. בדובאי, תועדו מראות חריגים של אזרחים עיראקים העומדים בתורים ארוכים מול כספומטים, כשברשותם עשרות כרטיסים נטענים. הם ביצעו משיכות חוזרות ונשנות של מזומנים, לעיתים תוך שימוש במכשירי סליקה ניידים (POS) ובחיבור לרשתות VPN שנועדו לטשטש את מיקומם האמיתי.
שיטת הארביטראז'
במהרה עברו חלק מהפעילים למודל נוסף: הסכמים עם חנויות ומסעדות במדינות זרות, אשר ביצעו עסקאות פיקטיביות באמצעות כרטיסי אשראי – למשל תשלום של 5,000 דולר על רכישת יוקרה שלא בוצעה בפועל – ובתמורה העבירו את הכסף המזומן בחזרה לעיראקים, שזכו לנתח מהסכום. כך, גם ללא הברחת כרטיסים פיזיים, ניתן היה להפעיל את שיטת הארביטראז' - ניצול של פער במחיריו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר, למטרת רווח.
המבצע הכלכלי הרחב הזה כלל גם שימוש בהעברות כספים דרך חברות כמו Western Union ו-MoneyGram. לאחר סגירת המסלול הבנקאי, העברות דרכן זינקו ליותר ממיליארד דולר בחודש – עד שממשל ארה"ב דרש מגבלות חדשות. בהמשך נדרשו החברות לסגור חשבונות של לקוחות בבנקים עיראקיים מסוימים, והיקף ההעברות ירד משמעותית.
עוד על פי הדיווח, אחת הזירות הבולטות הייתה כרטיס Qi – כרטיס חיוב עיראקי המחזיק בכ־50% מנתח השוק. כרטיס זה, שהונפק על ידי חברה עיראקית בשם International Smart Card, שימש גם לתשלום משכורות לפנסיונרים, עובדי מדינה ולמיליציות עצמן, כולל אנשי "הגיוס העממי" – גוף שהוקם בשנת 2014 בעקבות הקריסה מול דאעש. בשנים האחרונות, לפי מקורות בעיראק, חלק ממפקדי המיליציות השתלטו על הכרטיסים של לוחמיהם ולעיתים אף ניפחו את הרשימות כדי לקבל כרטיסים נוספים, מה שאפשר להם להשתתף בהונאה בהיקף נרחב.
רק במהלך 2024 החלו Visa ו-Mastercard לנקוט צעדים ממשיים, לאחר לחץ ממשרד האוצר האמריקאי והבנק המרכזי בעיראק. בין הצעדים: חסימת יותר מ־100 אלף כרטיסים, הפסקת הפעילות מול אלפי בתי עסק זרים (בעיקר באמירויות) ושיתוף פעולה עם חברה אמריקאית (K2) לפיקוח על עסקאות.
על אף שהחברות טוענות שפעלו מיד כשקיבלו התרעות, הדיווח מציין שהאזהרות החלו כבר במאי 2023, אך הפעולות המהותיות החלו רק במרץ 2024. כיום מוטלים מגבלות חדשות: תקרת עסקאות חודשית כוללת של 300 מיליון דולר מעיראק לחו"ל, ותקרה של 5,000 דולר בחודש לכל מחזיק כרטיס.
לצד זאת, משרד האוצר האמריקאי הוסיף לרשימת הסנקציות שלושה מנפיקים עיראקיים שפעלו כשותפים של Visa ו-Mastercard – כולל Al Saqi Electronic Payment, המחוברת למוקד עלי הקדוש בכרבלא, מוקד עלייה לרגל מרכזי.
הכתבה מדגישה כי למרות ניסיונות הפיקוח והבלימה, מרבית שיטות ההונאה לא נחשפו בזמן, בעיקר משום שמערכות סליקת כרטיסים אינן נתונות לרמות הפיקוח הרגילות כמו העברות בנקאיות. כל עוד קיימים פערי שער בין ההמרה הרשמית והבלתי־רשמית בעיראק – והפיקוח נותר רופף – המיליציות ימשיכו למצוא דרכים לנצל את המערכת.
התרעות פיקוד העורף