משרד ההגנה ההודי מסר כי מדובר בצעד חשוב לחיזוק היכולות הביטחוניות של המדינה ולהאצת פיתוחה של תעשייה מקומית מתקדמת בתחום האוויר והחלל.
פרויקט AMCA נמצא בפיתוח מזה כמעט עשור. שלב התכנון ההנדסי החל בפברואר 2019, ובמרץ 2022 הודיעה החברה הממשלתית המפתחת על תחילת בנייתו של אב־הטיפוס. עם זאת, על פי ההערכות, המטוס לא ייכנס לשירות מבצעי לפני סוף העשור הבא – וזאת לאור עיכובים קודמים בפרויקטים דומים, כמו מטוס הקרב ההודי הקל Tejas, שפיתוחו ארך למעלה משני עשורים, למרות הסתמכות על טכנולוגיה זרה בתחומי ההנעה, האלקטרוניקה והחימוש.
כפתרון זמני, הודו עשויה לרכוש מטוסי Su-57 מהדור החמישי מתוצרת רוסיה לפני 2030 – באמצעות רכישה ישירה, רישוי ייצור או פיתוח דגם ייעודי – מהלך שנראה כאופציה היחידה בטווח הקרוב לצייד את חיל האוויר ההודי במטוס חמקן מתקדם.
תלות בטכנולוגיה זרה
למרות הרצון לפתח יכולת עצמאית, להודו אין תשתית תעשייתית מלאה שתאפשר לה לבנות לבדה מטוס חמקן מהדור החמישי. כתוצאה מכך, המדינה צפויה להסתמך על העברות טכנולוגיה, בעיקר מרוסיה, במסגרת הסכמים נלווים לתוכנית ה-AMCA או לעסקאות עתידיות בנוגע ל־Su-57.
הפרויקט ההודי מתמודד עם רף טכנולוגי לא פשוט. בעוד מדינות רבות משווקות מטוסים כ"חמקנים מדור חמישי", בפועל רק המערכות הסיניות (J-20) והאמריקאיות (F-35) נחשבות למובילות בתחום. אם תצלח הודו בפיתוח ה-AMCA, ייתכן שהמטוס יתעלה על המתחרים האזוריים – דוגמת TF-X הטורקי או KF-21 הדרום־קוריאני – אך הוא עדיין צפוי להישאר נחות לעומת ה־Su-57 הרוסי והמטוסים החמקנים החדישים ביותר מארה"ב וסין.
פרויקט הדגל של הודו בתחום המטוסים החמקנים
מטוס הקרב AMCA (Advanced Medium Combat Aircraft) הוא מטוס חמקן מהדור החמישי שנמצא בפיתוח מתקדם עבור חיל האוויר והצי ההודי. מדובר במטוס קרב חד־מושבי, דו־מנועי, שעתיד להיות רב־משימתי ולפעול בכל תנאי מזג אוויר. הוא מיועד למלא תפקיד מרכזי בעתיד הצבאי של הודו ולהחליף את מטוסי הסוחוי Su-30MKI, שמרכיבים כיום את עמוד השדרה של מערך הקרב ההודי. מאחורי הפיתוח עומדת סוכנות הפיתוח האווירית (ADA), גוף ממשלתי הפועל תחת משרד ההגנה ההודי.
ה־AMCA תוכנן לביצוע קשת רחבה של משימות: עליונות אווירית, תקיפות קרקע, דיכוי מערכות נ"מ אויב (SEAD) ולוחמה אלקטרונית. העיצוב שם דגש על חמקנות מכ"ם, יכולת שיוט־על (Supercruise) ומהירות מרבית של מעל מאך 2. המטוס כולל תא חימוש פנימי המאפשר שמירה על חתימת מכ"ם נמוכה, לצד יכולת לשאת חימוש גם בנקודות תלייה חיצוניות למשימות שאינן דורשות חמקנות מלאה. בחזית הטכנולוגיה, ה־AMCA כולל מכ"ם AESA מתקדם, בינה מלאכותית למיזוג מידע מחיישנים שונים, תצוגת־על הולוגרפית, וטכנולוגיית "טייס אלקטרוני" שתסייע בקבלת החלטות בזמן אמת בשדה הקרב.
מבנה המטוס כולל כנפיים בצורת טרפז, זנב V מפוצל, שלדה אווירודינמית שמצמצמת את החתימה הרדארית וחופת טייס אחת רחבה לשדה ראייה אופטימלי. במטוס משולבים חומרים מרוכבים המהווים כ־40% מהשלדה, מערכות קליטת אוויר מסוג S־duct להסתרת מנועי הסילון, וציפויים בולעי קרינה מכ"מית. בנוסף, מוסדות מחקר הודיים פיתחו מערכת הסוואה רב־ספקטרלית חדשנית בשם Anālakṣhya, שמטרתה להטעות מכ"מים מסוג SAR – טכנולוגיה שנבחנת כעת לשילוב במטוס.
במקביל, מתנהלים מגעים בינלאומיים לפיתוח מנועי הסילון שיניעו את המטוס. גרסת Mark 1 תצויד במנועים מתוצרת GE האמריקאית, ואילו עבור גרסת Mark 2 מתוכנן מנוע מתקדם יותר בשותפות עם אחת מהחברות Safran (צרפת), Rolls-Royce (בריטניה) או GE (ארה"ב). החברות הציעו שיתוף פעולה שכולל גם העברת קניין רוחני מלא, במטרה לאפשר להודו עצמאות טכנולוגית. נכון ל־2025, חברת Safran הצרפתית נחשבת למועמדת המובילה לשותפות זו, לאחר שכבר נחתם מזכר הבנות עם HAL ההודית לייצור רכיבי מנוע.
בתערוכת Aero India שנערכה בפברואר 2025, הוצג לראשונה דגם בגודל מלא של המטוס, כולל תצוגת מערכות פנימית, מבנה גוף ואוויוניקה. במהלך התערוכה נחשפה גם מפת הדרכים המלאה לפיתוח – הכוללת הסמכה עד שנת 2032 וכניסה לשירות שנתיים לאחר מכן. כל אב־טיפוס צפוי לעלות כמיליארד רופי הודי, ובאופן יוצא דופן, ועדת הביטחון הקבינטית (CCS) דרשה שכל חריגה תקציבית תדווח ישירות אליה – ולא דרך משרד ההגנה.
נכון למחצית 2025, טרם הוחלט סופית מי יהיה הגוף שיישם את הייצור הסדרתי. סוכנות ADA העדיפה להעביר את האחריות למגזר הפרטי, בשל תפקוד בעייתי של HAL בפרויקטים קודמים. הממשלה נוטה לאמץ מודל שותפות תעשייתית, שבו יוכלו להתמודד גם תאגידים פרטיים וגם גופים ממשלתיים, כגוף עצמאי או קונסורציום. לשם כך, פורסם קול קורא (EoI) לעניין ביישום פיתוח המטוס.
המטוס צפוי להיכנס לשירות בשבע טייסות של חיל האוויר ההודי, עם צפי ל־126 יחידות. במקביל, נבחנת גרסה ימית (AMCA-N) שתצויד על גבי נושאות המטוסים העתידיות של הודו. ה־AMCA אמנם ייכנס לשירות רק כעשור לאחר כניסתן של המערכות החמקניות הסיניות והאמריקאיות, אך בהודו רואים בו אבן דרך טכנולוגית שתוכל לסלול את הדרך לדור השישי של מטוסי הקרב.