סבטי מזכיר שיש לשמור על פרספקטיבה הולמת: "אנחנו קצרי זיכרון ואנחנו כבר חושבים שאנחנו נמצאים חודשים במשא ומתן, אבל בסך הכל היו רק 5 פגישות והיו מאוד כלליות. אז רק עכשיו כנראה מניחים דברים טכניים על השולחן". המשמעות היא שאיראן רק כעת נכנסת לשלב בו היא מתחילה להתמודד עם פרטים קונקרטיים. "בעצם כל מה שהיה עד עכשיו זה היה די נימוסים, אפילו על פי האיראנים עצמם וגם על פי האמריקאים. בעצם עכשיו מתחילים לדבר על הדברים הרציניים והפרטים הקטנים".
למרות החשש הזה, האיראנים מרגישים בטוחים יחסית. "בינתיים הם מרגישים שהאמריקאים הם כמו פלסטלינה בידיים שלהם", אומר סבטי. הוא מוסיף שהם מקווים שטראמפ יאבד עניין בנושא: "אז אולי הם מקווים גם שעכשיו הוא לא יתעניין וייצא מכל הסיפור הזה והם יעשו מה שהם רוצים כל הזמן".
ההשלכות האזוריות של המשך המשבר הן משמעותיות. לדברי סבטי, אם איראן תקבל את מה שהיא רוצה, "איראן בעצם זוכה והיא לא רק זוכה בתחום הגרעין מבחינתה היא זוכה גם בתחום הטילים וגם בתחום הטרור והאזורי". הוא מתאר תרחיש בו איראן תוכל "לקדם את ההחייאה של חיזבאללה, לחזק אותם בכסף, בנשק, לאנשים ולהוציא את המיליציות העירקיות ככה מהמסתור מה שנקרא ולהמשיך לחגוג במזרח התיכון, ואנחנו שוב נהיה לבד".
עם זאת, סבטי מזהיר שהאיראנים עלולים לפגוע בעצמם אם ימשיכו להתעקש. "אם האיראנים בטיפשותם לא יקבלו את ההצעה האמריקאית וימשיכו להתעקש בגלל שהם שחצנים והם חושבים שמגיע להם עוד הרבה יותר והם נמצאים בסוג של היבריס", הוא מסביר, "זה עלול להתהפך עליהם, והם אפילו במו ידם דווקא יהרסו את ההסכם של ההישג". הוא מוסיף: "הרבה פעמים זה קרה לאיראנים בהיסטוריה. איראנים לא הבינו שזהו, צריך לחתוך וצריך להגיע לסיכום במו״מ ולחטוף ואם הם ויתעקשו בסוף הם הפסידו את הכל".
בכל מקרה, הדרך עדיין ארוכה. "בעצם אנחנו רק עכשיו כשיש הצעות קונקרטיות מתחילים את המשא ומתן בכלל ולא מסיימים", מסכם סבטי, וצופה "עוד כמה חודשים של תן וקח כזה". האיראנים, לדבריו, "לא חותכים מהר ומצד שני לא שוברים כלים מהר" - גישה שמשקפת את אמנות המשא ומתן הפרסית הארוכת השנים.