במקביל, בני המשפחה מילאו תפקיד מרכזי: הגברת הראשונה ج'יל ביידן הובילה מה שכונה "מבצע נייר בועות" - מאמץ להגן על הפדיחות של בעלה מהציבור ולהתריע על אנשי צוות שנתנו לו "להמשיך יותר מדי זמן מול המצלמות". האנטר ביידן, בנו של הנשיא, השפיע רבות על אביו ונתפס ככוח מרכזי שמנע ממנו לפרוש מהמירוץ לנשיאות.
בנוסף, חברי הסוכנות הפוליטית ניצלו את מעמדם להבאת בני משפחה לתפקידי יוקרה בממשל: האחיינית של דונילון קיבלה תפקיד רגיש במועצה לביטחון לאומי, הבת של ריד מונתה כמתכננת יום עבור הנשיא, והילדים של ריצ'טי מצאו עבודות ברחבי הממשלה - דפוס המעיד על נפוטיזם שיטתי.
בעלי ברית עליונים של ביידן דחו רבים מהאפיונים בספר, אך המחברים מציגים עדויות מפורטות ועקביות מגורמים שונים בממשל, המציירות תמונה של ממשל שבו הכוח התרכז בידי קבוצה צרה שראתה עצמה זכאית לכהונה שנייה בזכות הישגיה המדיניים, תוך התעלמות מהחששות הגוברים בדבר מצבו הבריאותי והמנטלי של הנשיא.
התרעות פיקוד העורף