הקרמלין ברוסיה הודיע בתגובה להתפתחויות: "אנו מגנים את ההסלמה החדה במתיחות בין ישראל לאיראן. אנו מודאגים מהמצב בעקבות התקיפות הישראליות על איראן".
ממשלת ירדן פרסמה הצהרה חריפה ולפיה: "ירדן לא אפשרה ולא תאפשר פגיעה במרחב האווירי שלה, ולא תהפוך לשדה קרב לכל סכסוך". המסר משדר התנערות מכל מעורבות אפשרית.
במקביל, בהנחיית סער, משרד החוץ עבר למתכונת חירום והקים חמ"ל הפועל 24/7. החמ"ל מרכז את פעילות כל נציגויות ישראל בעולם, שמונחות לפעול בזירה המדינית והתקשורתית במטרה לגייס תמיכה למהלכים הישראליים.
השר התייחס גם למהלכי השיקום של מערך ייצור הטילים בהם נקטה איראן מאז פעולת צה״ל בסוף אוקטובר 2024. עוד ציין כי איראן שוקדת על תכנית השמדה נגד ישראל, ופרויקט הטילים שלה מוסיף נדבך נוסף על איום הגרעין ומייצא איום דרמטי על מדינה קטנה כמו ישראל. השר הדגיש כי הטילים האיראנים ארוכי הטווח מסכנים גם את אירופה, כפי ששמע לא אחת בשיחותיו עם מנהיגי אירופיים.
כך התקיפה סוקרה בחדשות
בארצות הברית, התקשורת נעה בין גיבוי לחשש. CNN ו־Fox News דיווחו בהרחבה על הפגיעה במתקנים הגרעיניים בנאטנז ובמפקדות משמרות המהפכה, תוך ציון דברי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שאמר כי "ישראל עשתה את מה שארה"ב הייתה צריכה לעשות מזמן". עם זאת, The New York Times הדגיש כי ממשל וושינגטון לא היה שותף לתקיפה ואף הופתע מעיתויה.
בבריטניה, BBC הציג את התקיפה כ"הסלמה חמורה שתערער את יציבות האזור", בעוד The Guardian בחר כותרת חריפה: "הכרזת מלחמה – כך רואה טהראן את תקיפת ישראל". העיתון ציטט גורמים איראניים שהתחייבו ל"תשובה שאין לה תקדים".
בגרמניה וצרפת הדיווחים התרכזו בתגובות הפוליטיות. ערוצי ARD ו־Le Monde הדגישו את קריאת מנהיגי אירופה להרגעה מיידית ולהחזרת המשא ומתן הדיפלומטי.
במדינות ערב התקיפה התקבלה בכעס גלוי. אל־ג'זירה הקטארית האשימה את ישראל ב"הפרת ריבונות בוטה", והזהירה מהתלקחות בזירה הלבנונית והעיראקית. אל־ערביה הסעודית נקטה בגישה פחות תקיפה, אך הדגישה את החשש מפגיעה באספקת נפט והשפעה על הכלכלה העולמית.
בתקשורת האיראנית, הדיווח היה אחיד: "תוקפנות ישראלית פלילית" – כך כינתה סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית IRNA את התקיפה. לפי הדיווחים באיראן, נהרגו לפחות שלושה קצינים בכירים, כולל ראש יחידת הטילים של משמרות המהפכה.
בסין, China Daily פרסם אזהרה חריגה מפני "השלכות גלובליות של צעד פזיז", תוך קריאה להחזרת הפיקוח הגרעיני המלא. ברוסיה, ערוץ RT טען כי מדובר בצעד שמוביל ל"מלחמה פרוקסי פתוחה בין טהראן לתל אביב", והצביע על האפשרות של עימות מתמשך גם בזירות נוספות כמו לבנון וסוריה.
האו"ם, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ומועצת הביטחון גינו את התקיפה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטיירש קרא ל"הימנעות מכל פעולה חד־צדדית", בעוד ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הביע דאגה מהפגיעה במתקנים בהם שהו פקחי הסוכנות רק ימים קודם לכן.
בעוד דיפלומטים מנסים להרגיע את הגזרה, ובורסות העולם מגיבות בירידות חדות, כלי התקשורת הבינלאומיים ממשיכים לפרש, לחקור ולחזות: האם מדובר בתקיפה אחת או תחילתו של עידן חדש של עימות גלוי? והאם תגובת איראן תהיה מיידית – או מתוחכמת וארוכת טווח?
סיקור תקיפת ישראל באיראן חושף לא רק את עומק הקיטוב בזירה הגלובלית, אלא גם את גבולות הדיפלומטיה כשאינטרסים ביטחוניים נפגשים עם פחדים גרעיניים.
התרעות פיקוד העורף