עוד הוא כתב: "מהרגע הראשון שבו החלו האירועים בדרום, נתניהו ידע בדיוק לאן הוא רוצה להגיע. רבים חשבו שה"הפתעה" לכדה את ישראל במלכודת צבאית, אבל קריאה של התודעה הישראלית, ובייחוד זו של נתניהו, מגלה שהם ידעו בדיוק לאן הם רוצים להגיע. המלחמה בעזה הייתה ונשארה שער למלחמה אזורית מקיפה המכוונת ללב הציר, המהווה איום קיומי על ישראל".
עוד כתב: "האמת היא שלא ישראל ולא אמריקה רימו את איראן. כל מי שחושב שנתניהו וממשלתו נפלו למלכודת "שבעה באוקטובר" קורא את המצב בצורה שטחית. ישראל, בתמיכה אמריקאית ובין לאומית, קיבלה את הפגיעה ופתחה במלחמה נגד הציר כולו, שניסה להימנע ממלחמה רחבת היקף והאמין שגם ישראל וגם אמריקה לא רצו בה. התוצאה הייתה שישראל הובילה את הקרב לאן שרצתה, והפכה את הלחימה בעזה, בלבנון ובסוריה לגשר לקראת מלחמה אזורית גדולה".
הוא הוסיף: "כל הסימנים הצביעו על כך שמפת המזרח התיכון החדש משורטטת באש, וכי ישראל היא רק המיישמת, והמוח האמריקאי הוא שעמד מאחורי הפרגוד וחילק את התפקידים. הציר בראשות איראן היה אמור להיות מודע למשחק, גם אם ניסה להימנע ממנו. הוא גם ידע שהסבב הזה שונה מכל הסבבים: מדובר בביסוס נוכחות או השמדה ומסירת האזור כולו לישראל. מפת המזרח התיכון החדש נכתבת כעת בדם".