הכישלון המביך חשף את המצב הקשה של חיל האוויר האיראני. הצי האיראני מונה כיום כ-150 מטוסי קרב, אך רובם מיושנים ובלתי כשירים. מדובר בעיקר במטוסים אמריקאיים ישנים כמו F-14 טומקט ו-F-4 פאנטום שנרכשו לפני המהפכה ב-1979, ומספר מטוסי מיג-29 סובייטיים. המטוסים הללו בני יותר מ-40 שנה וחסרים יכולות מודרניות.
לאחר שעסקת רכש גדולה עם רוסיה נכשלה, פונה כעת איראן לסין. ב-2023 סיכמה איראן עם רוסיה על רכישת 50 מטוסי סוחוי-35 מתקדמים, אך עד היום הגיעו לאיראן רק ארבעה מטוסים. העיכובים הרוסיים והסנקציות הבינלאומיות דחפו את איראן לחפש חלופה זולה ומהירה יותר.
המטוס הסיני J-10C הוא מטוס קרב חד-מנועי מדור 4.5, המכונה "הדרקון העוצמתי". יתרונותיו העיקריים הם המחיר הנמוך - כ-40-60 מיליון דולר פחות ממטוס רוסי - והזמינות המיידית. המטוס מצויד במכ"ם מתקדם, יכולת תמרון גבוהה וטילים ארוכי טווח מדגם PL-15 שיכולים לפגוע במטרות ממרחק רב.
זו לא הפעם הראשונה שאיראן מנסה לרכוש את המטוס הסיני. כבר ב-2015 ניהלה איראן משא ומתן על רכישת 150 מטוסים, אך העסקה קרסה כשסין דרשה תשלום במטבע חוץ ואיראן הציעה רק נפט וגז. האמברגו הבינלאומי על נשק שהיה אז בתוקף חיסל סופית את העסקה.
עם זאת, גם אם איראן תרכוש עשרות מטוסי J-10C, הפער מול חיל האוויר הישראלי יישאר עצום. ישראל מפעילה מאות מטוסי F-15, F-16 ו-F-35 מתקדמים, עם מערכות נשק ואלקטרוניקה מהמתקדמות בעולם. המטוס הסיני אמנם ישפר את יכולות איראן, אך לא ישנה מהותית את מאזן הכוחות האזורי.