לפי הדיווח המתבסס על שיחות עם בכירים אמריקאים וישראליים, נתניהו הבהיר עמדה זו לנשיא בשיחה פרטית, זאת למרות שטראמפ אמר קודם לכן בפומבי כי אינו מעוניין בהמשך הפצצות אמריקאיות על איראן. בתגובה, הביע הנשיא האמריקאי העדפה להסדר דיפלומטי עם טהראן, אך נמנע מלהתנגד במפורש לתוכנית הישראלית.
לפני התקיפות האחרונות, העריכו בישראל כי איראן יכולה לייצר מתקן גרעיני בסיסי תוך חודשים ספורים ולפתח נשק שמיש תוך שנה. בכירים ישראלים מעריכים כעת שהתקיפות האמריקאיות והישראליות דחו את היכולת האיראנית לבנות נשק גרעיני בכשנתיים נוספות - הערכה התואמת את עמדת הפנטגון.
מומחים רבים מעריכים שאם איראן תחדש את תוכנית הגרעין שלה, היא תעשה זאת בחשאי ולא במתקנים מוצהרים. במקום זאת, היא צפויה להשתמש באתרי העשרה סודיים תת-קרקעיים לייצור חומר בקיע ולעבודה על ההיבטים הטכניים המורכבים של בניית נשק גרעיני. ישראל טוענת כי יש ברשותה מידע מודיעיני על המקומות בהם איראן עשויה לנסות לחדש בסתר את פעילות הגרעין. עם זאת, לישראל אין פצצות חודרות בונקרים משלה היכולות לחדור עמוק מתחת לאדמה, שם איראן נוהגת למקם צנטריפוגות ומתקני גרעין אחרים.
טרם נקבע תאריך רשמי לשיחות בין ארה"ב לאיראן, ודיפלומטים מערביים מדווחים כי טהראן עדיין שוקלת את צעדיה הבאים. התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים חיזקו את עמדת ארה"ב בדרישתה שאיראן תפסיק לחלוטין את תוכנית העשרת האורניום. וושינגטון עשויה לנצל את המנוף הצבאי שיצרה כדי להרחיב את דרישותיה, כולל הגבלות על תוכנית הטילים האיראנית או ניתוק קשריה עם מיליציות ברחבי המזרח התיכון.
החלטת איראן להשעות את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מקשה על ניטור פעילותה הגרעינית. כל הסכם עתידי יצטרך להתייחס לסוגיה זו, וכן לטיפול במלאי האורניום המועשר שעדיין נמצא בידי איראן.
התרעות פיקוד העורף