הנושא המרכזי שגורם לקיפאון הוא מסדרון זנגזור - מסלול יבשתי שאמור לחבר בין אזרבייג'ן הראשית לאזור הנפרד שלה, נחיצ'ואן, דרך שטח ארמני. ארמניה מסרבת אפילו להשתמש במונח "מסדרון זנגזור" בטענה שיש לו משמעויות של תביעה על שטח ארמני ריבוני, הידוע כמחוז סיוניק.
אזרבייג'ן דורשת שהמסדרון לא יהיה תחת השליטה המלאה של ארמניה, מתוך חשש שארמניה לא תבטיח גישה חופשית לאזרבייג'ן. מנגד, ארמניה מתנגדת באופן נחרץ להעברת השליטה במסלול לכל צד שלישי.
המסדרון באורך 32 קילומטר הפך למכשול משמעותי בהשגת שלום מתמשך. "הם מתווכחים על 32 קילומטר של כביש, אבל זה לא עניין טריוויאלי. זה נמשך עשור שלם", הסביר ברק, "אז אמריקה נכנסת ואומרת: 'אוקיי, אנחנו ניקח את זה. תנו לנו את 32 הקילומטר של כביש בחכירה של מאה שנה, ואתם כולכם תוכלו לחלוק את זה'".
ההצעה נסמכת על תקדימים של פיקוח בינלאומי באזורים הבדלניים של גיאורגיה, במטרה לענות על דרישת אזרבייג'ן להבטחות ביטחון חזקות וארוכות טווח תוך שמירה על הריבונות של ארמניה על המסדרון.
בינתיים, טורקיה לוחצת בשקט על אזרבייג'ן לחתום על הסכם השלום, כשהיא מדגישה בפני גורמים אזרבייג'ניים את השינויים אזוריים כמו השפעתה הפוחתת של איראן. גורם אזורי המכיר את המשא ומתן גילה כי טורקיה היא שהציעה במקור את הרעיון של חברה פרטית, המאושרת על ידי שתי המדינות, לנהל את המסדרון. "עם זאת, הצד הארמני דרש שהחברה תעבוד גם בצד נחיצ'ואן של המסדרון, מה שהיה בלתי מקובל עבור באקו", אמר הגורם.
רוב הארמנים האתניים נמלטו מהאזור, והמחוז הבדלני הופסק רשמית ב-1 בינואר 2024. תהליך הנורמליזציה של טורקיה עם ארמניה קשור באופן הדוק לסיכויי הסכם שלום בין אזרבייג'ן לארמניה.
התרעות פיקוד העורף