האירועים מגיעים על רקע יוזמה אנטי-ישראלית של של ספרד, סלובניה ואירלנד לדחוף את האיחוד האירופי לפצוח בסנקציות כלכליות ותרבותיות על ישראל. סער ערך שלושה ביקורים מדיניים באירופה, נפגש עם מדינאים בכירים והצליח לגבש גוש חוסם פרו-ישראלי שכולל מדינות חשובות ומרכזיות ביבשת בהובלת גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ׳כיה, הונגריה, קרואטיה ועוד שורה ארוכה של מדינות שגויסו לתמוך בישראל.
בהמשך הציוץ קלאמר כתבה: "הצבעה זו תיזכר כאחד הרגעים המביישים ביותר בהיסטוריה של האיחוד האירופי. למנהיגים האירופיים הייתה הזדמנות לנקוט עמדה עקרונית נגד פשעי ישראל, אך במקום זאת נתנו לה אור ירוק להמשיך את רצח העם שלה בעזה, את הכיבוש הבלתי חוקי שלה של כל השטח הפלסטיני הכבוש ואת מערכת האפרטהייד שלה נגד הפלסטינים".
היא טענה כי "הבדיקה של האיחוד האירופי עצמו מצאה בבירור שישראל מפרה את חובותיה לזכויות האדם על פי תנאי הסכם השותפות. עם זאת, במקום לנקוט באמצעים לעצור זאת ולמנוע את השותפות שלהם, מדינות החברות בחרו לשמור על הסכם סחר מועדף על פני כיבוד התחייבויותיהן הבינלאומיות והצלת חיי פלסטינים".
היא האשימה את המדינות התומכות בישראל: "זה יותר מפחדנות פוליטית. בכל פעם שהאיחוד האירופי נכשל לפעול, הסיכון של שותפות במעשי ישראל גדל. זה שולח מסר מסוכן ביותר לביצועי פשעי זוועות שהם לא רק לא ייענשו אלא יתוגמלו".
לסיכום, קראה לפעולה נגד ישראל: "הקורבנות זכאים להרבה יותר ממילים ריקות. מדינות החברות חייבות כעת לקחת את העניינים לידיהן ולהשעות באופן חד-צדדי את כל צורות השיתוף עם ישראל, שעלולות לתרום להפרות החמורות שלה של המשפט הבינלאומי, כולל אמברגו מקיף על יצוא נשק וציוד מעקב וטכנולוגיה קשורה, ואיסור מוחלט על סחר והשקעות בהתנחלויות הבלתי חוקיות של ישראל בשטחים הכבושים".
התרעות פיקוד העורף