במוקד האירועים – מחוז א־סווידא שבדרום סוריה. ״במחוז א־סווידא שבדרום סוריה מתרחשות בימים אלה מתקפות קשות נגד האוכלוסייה הדרוזית. כיבוש יישובים, חטיפות, השפלות ציבוריות ואזרחים הרוגים, תחת מתקפה מתואמת מצד כוחות חמושים בעלי זיקה אסלאמיסטית".
"הדרוזים ממלאים תפקיד אסטרטגי חשוב ביצירת חיץ טבעי בין ישראל לבין התפשטות הכוחות הללו לגבולה הצפוני. שליטתם באזור ההררי הסמוך לרמת הגולן, זהותם הלא־איסלאמיסטית ועמדתם העצמאית הופכים אותם למחסום מגן מפני התבססות טורקית־אסלאמיסטית בדרום סוריה״, מסביר ד”ר תשובה.
בהקשר הישראלי, לדבריו, ישנה חשיבות רבה להעמקת הקשר עם מוסקבה. ״לישראל קיים אינטרס מובהק בתיאום אסטרטגי עם רוסיה לצורך בלימת ההתעצמות הטורקית בצפון סוריה. שיתוף פעולה זה כולל תיאום ביטחוני ואווירי, העברת מידע מודיעיני על פעילות טורקית באזור, וניסיון למנוע העברת נשק כבד לגורמים איסלאמיסטיים״.
"חוסר היציבות בסוריה, הכולל פיצול כוחות, התנגדות של גורמים מקומיים (כמו הדרוזים והכורדים), ועימותים פנימיים, הוא שמונע בשלב זה את מימוש התכנית. כל עוד סוריה איננה מתייצבת תחת הנהגה אחת, קשה יהיה לקדם מסדרון סחר עקיף שיחליף את ישראל כציר מסחר מרכזי״.
"ההקלה החזיקה מעמד כחודשיים, אך הדיווחים על פגיעות חמורות באוכלוסייה האזרחית בדרום סוריה שינו את הטון. ב־23 ביולי 2025 אישרה ועדת השירותים הפיננסיים בקונגרס האמריקאי תיקון לחוק קיסר, המאריך את הסנקציות בשנתיים נוספות ומחמיר את תנאי הסרתן. הדרישות החדשות כוללות התחייבות לשמירה על זכויות המיעוטים, שחרור אסירים פוליטיים, ופיקוח בין־לאומי על זכויות אדם. בכך אותת הקונגרס כי לא תינתן לגיטימציה למשטר חדש שימשיך את דפוסי הדיכוי של קודמו״.
מול התהליכים האזוריים, מזהה ד”ר תשובה אפשרות פעולה מדינית לישראל. ״מנקודת מבטה של ישראל, מדובר בהזדמנות מדינית לגייס תמיכה בין־לאומית, להבליט את חומרת האירועים בדרום סוריה, ולסכל מראש מהלכים לשיקומו הפוליטי של שלטון אסלאמיסטי בגבול הצפון״.
את דבריו הוא מסיים באזהרה ברורה: ״סוריה נמצאת בעיצומו של מאבק על זהותה העתידית. הכוחות האסלאמיסטיים הנתמכים על ידי טורקיה שואפים לבסס שלטון מרכזי במדינה תוך קביעת עובדות בשטח לאורך הגבול עם ישראל".
"רוסיה, במדיניותה ובהצבת כוחותיה, מהווה משקל נגד משמעותי לתהליך זה. ישראל צריכה לנצל את המומנטום: לחזק את המיליציות המקומיות המתנגדות להתפשטות האסלאמיסטית (הדרוזים והכורדים), להעמיק את התיאום האסטרטגי עם מוסקבה, ולפעול במישורים הדיפלומטיים והמודיעיניים כדי לבלום את הסכנות – לפני שיהפכו לאיום ישיר. מה שלא נבלום היום נאלץ להדוף מחר במחיר כבד בהרבה״.