הוועידה התקיימה ב-15-16 ביולי בבוגוטה שבקולומביה, בארגון משותף של קולומביה ודרום אפריקה במסגרת "קבוצת האג". במפגש השתתפו למעלה מ-30 מדינות שביקשו לקדם צעדים משפטיים ודיפלומטיים נגד מה שהן מכנות "המערכה הרצחנית של ישראל בעזה".
בעוד שטורקיה חתמה על ההצהרה הפוליטית הכללית שמגנה את פעולות ישראל, היא נמנעה מלתמוך בצעדים הקונקרטיים שכללו הגבלות על העברת נשק, גישה לנמלים ורכש ציבורי הקשור למדיניות הכיבוש הישראלית.
פידאן הסביר כי התכנית עוררה דאגות בכל הנוגע לאמנת האו"ם לחוק הים (UNCLOS) - אמנה שטורקיה לא אישרה עקב הסכסוך הימי המתמשך עם יוון בים האגאי. לדבריו, לאחר התייעצות עם מומחים משפטיים ומוסדות רלוונטיים, הגיעה אנקרה למסקנה שהיא יכולה לקבל את התוכן הכללי של הטקסט רק אם תירשם הסתייגותה.
"אנחנו תומכים בכל מאמץ משפטי בינלאומי להביא את ישראל לדין", אמר פידאן, "אך התכנית הזו עלולה לפגוע בעמדתנו המשפטית בסכסוך עם יוון".
שר החוץ הטורקי מתח ביקורת על מנהיגי האופוזיציה שתקפו את ההחלטה, ואמר שהם או לא מבינים את המורכבות המשפטית הכרוכה בעניין, או שהם מתיישרים בלא מכוון עם העמדות היווניות במזרח הים התיכון.
התכנית נחתמה על ידי 12 מדינות: בוליביה, קולומביה, קובה, אינדונזיה, עיראק, לוב, מלזיה, נמיביה, ניקרגואה, עומאן, סנט וינסנט והגרנדינים ודרום אפריקה. התכנית כוללת:
למרות ההצהרות הפרו-פלסטיניות, מבקרים מצביעים על סתירות במדיניות הטורקית, בעיקר בכל הנוגע לקשרי האנרגיה המתמשכים עם ישראל. צינור באקו-טביליסי-ג'ייחאן ממשיך לשמש מקור מרכזי לייבוא נפט ישראלי, וטורקיה לא סגרה את נמליה בפני העברות נשק לישראל.
פרנצ'סקה אלבנזה, כתבת המיוחדת של האו"ם, אמרה בסיום הוועידה כי תכנית הפעולה מהווה צעד חיוני לסיום החסינות. "אלו לא רק צעדים אלא חבלי הצלה לעם שנתון להתקפה בלתי פוסקת ולעולם שהיה משותק זמן רב מדי".