מחקרים קודמים של חוקרים אחרים הצביעו על כך שתמצית עלי סטיביה הוכיחה פוטנציאל כתרופה אנטי-סרטנית, אך בידוד והחלת הרכיבים הביו-אקטיביים הספציפיים המגינים נגד תאי סרטן נותר מאתגר, אמר דאנשיטסודול. עם זאת, תסיסה עם חיידקים יכולה לשנות מבנית את התמצית ולייצר מטבוליטים ביו-אקטיביים, שהם תרכובות שיכולות להשפיע על אורגניזמים חיים.
באופן ספציפי, הצוות התסיס תמצית עלי סטיביה עם זן Lactobacillus plantarum SN13T הנגזר מצמחים (FSLE) והשווה את השפעותיו על תאי סרטן לבלב (PANC-1) במעבדה, לצד תאי כליה עובריים אנושיים לא-סרטניים HEK-293, להשפעות של תמצית סטיביה לא מותססת. התאים המשמשים בניסויים אלה נרכשו מקווי תאים מסחריים מבוססים.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך ש-FSLE מפגין ציטוטוקסיות גדולה משמעותית מהתמצית הלא מותססת בריכוזים שווים, דבר המצביע על כך שתהליך התסיסה משפר את הביו-אקטיביות של התמצית", אמר סוגיאמה. "יש לציין ש-FSLE הפגין רעילות נמוכה יותר כלפי תאי HEK-293, עם עיכוב מינימלי שנצפה אפילו בריכוז הגבוה ביותר שנבדק."
ניתוחים נוספים זיהו את chlorogenic acid methyl ester (CAME) כתרכובת האנטי-סרטנית הפעילה. כאשר הותססה, ריכוז החומצה הכלורוגנית בתמצית ירד פי שישה, מה שמצביע על טרנספורמציה מיקרוביאלית, על פי דאנשיטסודול.
"הטרנספורמציה המיקרוביאלית הזו הייתה כנראה בשל אנזימים ספציפיים בזן החיידקים שבו השתמשנו", אמר דאנשיטסודול. "הנתונים שלנו מוכיחים ש-CAME מפגין רעילות חזקה יותר לתאים והשפעות פרו-אפופטוטיות -- שמעודדות מוות תאי -- על תאי PANC-1 בהשוואה לחומצה כלורוגנית לבדה."
בהמשך, החוקרים אמרו שהם מתכננים לחקור את ההשפעות במודל עכבר כדי להבין טוב יותר את היעילות של מינונים שונים במערכת גוף שלמה.
"המחקר הנוכחי הגביר משמעותית את ההבנה שלנו את מנגנון הפעולה של זן Lactobacillus plantarum SN13T בתסיסה של תמציות צמחיות, תוך הצעת פרספקטיבת מחקר חשובה על היישום הפוטנציאלי של פרוביוטיקה כסוכנים אנטי-גידוליים טבעיים", אמר דאנשיטסודול.