אל־עמר טוען כי חלק גדול מהמסגדים בגרמניה משמשים כר לחינוך קיצוני, ושומעים בהם דרשות שמסיתות נגד החברה הגרמנית ונגד ערכי הדמוקרטיה: "אנחנו מדברים על אלפי צעירים שמגיעים למסגדים ושומעים שם מסרים הרסניים. זו לא אינטגרציה – זו הפקרה", טען. לדבריו, גרמניה נכשלה בהתמודדות עם הבעיה כבר לפני שני עשורים, כאשר בחרה "לטפח נאיביות בשם הסובלנות".
בהמשך דבריו הזהיר אל־עמר את יתר מדינות אירופה והמערב מהנטייה להתעלם מהאסלאם הפוליטי, שמתחזה לתנועת זכויות או תרבות מיעוט, אך למעשה שואף לחדור למוסדות המדינה: "האחים המוסלמים לא רוצים להשתלב – הם רוצים לשלוט. הם לא באו ללמוד – הם באו להחליף את הדמוקרטיה במהפכה שקטה".
לדבריו, האתגר הגדול של גרמניה כיום הוא להבחין בין מוסלמים שומרי חוק ובין תאים אידיאולוגיים שמקדמים סדר יום פוליטי-דתי מסוכן, ולעצור את התמיכה במסגרות שמייצרות רדיקליזציה במסווה של חופש דת.
התרעות פיקוד העורף