הרשויות המקומיות הפעילו מחדש את "ספר ההדרכה" ממגפת הקורונה: בדיקות המוניות, בידוד חולים, חיטוי שכונות והסבת עשרות בתי חולים למרכזי טיפול ייעודיים עם יותר מ־7,000 מיטות בידוד עמידות ליתושים.
במקביל ננקטו צעדים לא שגרתיים: שחרור דגים אוכלי זחלים באגמים, פריסת רחפנים לאיתור מקורות מים עומדים, ושחרור "יתושי פילים" – מין שאינו עוקץ בני אדם אך טורף יתושים מהסוגים שמעבירים את הנגיף.
הנגיף מועבר על ידי יתושים מזנים Aedes aegypti ו-Aedes albopictus, הידועים גם כמפיצי דנגי וזיקה. התסמינים מופיעים לרוב 4–8 ימים לאחר ההדבקה, וכוללים חום, עייפות, בחילה וכאבי מפרקים קשים העלולים להימשך חודשים ואף שנים.
השם "צ'יקונגוניה" מקורו בשפת קימקונדה שבטנזניה, שם התגלתה המחלה ב־1952, ומשמעותו "להתפתל" – תיאור היציבה של החולים בשל הכאבים. המחלה אינה עוברת מאדם לאדם ורק לעיתים נדירות קטלנית, אך תינוקות וקשישים רגישים יותר לתסמינים חמורים. אין תרופה ייעודית, והטיפול כולל בעיקר הקלה בכאב והורדת חום.
מאז גילויה, נרשמו התפרצויות רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. בין המקרים הבולטים – מגפה בקנה מידה גדול בהודו ב־2006 עם כ־1.3 מיליון נדבקים, והתפרצות בקניה ב־2004 שפגעה ב־70% מאוכלוסיית האי לאמו. בשנים האחרונות דווח על מקרים גם בארה"ב, בעיקר בפלורידה, טקסס ופורטו ריקו.
השנה נרשמו בעולם כ־240 אלף מקרים ו־90 מקרי מוות הקשורים לנגיף, כשדרום אמריקה היא האזור הפגוע ביותר. מומחים בסין מזהירים כי ההתחממות הגלובלית והמזג החם והרטוב יוצרים תנאים מיטביים לשגשוג היתושים – מה שעלול להוביל להתפשטות רחבה אף יותר.