בשיא ההסלמה – בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 – דווח, על פי או"ם, על מעל כמיליון עקורים לבנונים בלבנון. עם הפסקת האש, רבים מהם שבו לבתיהם. לפי דיווחי ממשלת לבנון ונציבות האו"ם לפליטים, עד פברואר 2025 (כשלושה חודשים לאחר הפסקת האש), כ־ 890,000 מהעקורים שבו לבתיהם או ליישוביהם.
יש לציין כי במהלך הסקירה נתקלנו בפערי נתונים בין מקורות שונים. פערים אלה נובעים מהבדלים בשיטות הספירה (עקורים רשומים לעומת עקורים בפועל), ומהעובדה שגלי העקירה התרחשו בשלבים ובאזורים שונים לאורך תקופת המלחמה.
יתרה מכך, הדמוגרפיה בלבנון היא סוגיה פוליטית וקשה מאוד להבין כמה תושבים גרים באמת בכל כפר וכמה עקרו משם עוד לפני המלחמה. לבנון סובלת מהגירה שלילית זה מספר עשורים ולא נערך בה מפקד אוכלוסין מסודר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. עוד לפני המלחמה היו פערים ניכרים ממקורות שונים בדיווחים על מספר התושבים בכל כפר.
אזור דרום לבנון
נכון לקיץ 2025, רוב העקורים שנותרו הם מהאזורים שסמוכים לגבול עם ישראל, שם כאמור נהרסו מרבית הבתים בשל תשתית הטרור של חיזבאללה. זה נכון בעיקר לכפרים והעיירות שבמחוזות בינת ג'ביל, מרג' עיון, צור ונבטיה. באופן פורמלי נרשמו כ־88,000 עקורים, אך הערכה היא כי מדובר על בין 110,000 ל-120,000.
במספר כפרים הסמוכים לגבול, בקו המגע עם ישראל, דווח על נטישה של 90% עד 100% מהאוכלוסייה המקומית. לדוגמא: כפר כלא, חולה, עיתרון, דיר מימאס, רב ת 'לאת ' ין, מארון אלראס ועוד.
נזכיר כי הכפרים לאורך קו המגע עם ישראל שימשו למעשה כתשתית צבאית גדולה של חיזבאללה, שמטרתה בין היתר הייתה להוות פלטפורמה לתוכנית הפלישה לגליל. תקיפות צה"ל מהאוויר והתמרון הקרקעי של צה"ל התמקד ובגזרת כפרים אלה.
נכון לכתיבת שורות אלה, לאור ההרס הרב, התושבים הלבנונים של הכפרים בקו המגע, האזור בו התבצע עיקר התמרון הקרקעי של צה"ל, טרם שבו לבתיהם.
למעלה מ־80% מהעקורים מדרום לבנון התארחו אצל קרובי משפחה או משפחות מארחות, מיעוטם הצליח לשכור דירות עצמאיות, וחלק קטן שוכן במרכזי קליטה קולקטיביים. בשלב מוקדם יותר של המלחמה, ההערכות דיברו על כ־45,000 עקורים בלבד מדרום לבנון, אך המספרים גדלו בהדרגה ככל שהלחימה הלכה והתרחבה.
מרבית העקורים מצאו מקלט בערים ובאזורים שהוגדרו בטוחים יחסית – בצפון מחוז צור, בדרום הרי השוף ובהרים של מחוז הר הלבנון. בעיר צור לבדה נרשמו למעלה מ־23,000 עקורים .
אזור בטוח (יחסית) עיקרי נוסף אליו הגיעו העקורים מדרום לבנון היה אזור הבקאע, בעיקר נפת בעלבכ – אלהרמל. מחודש ספטמבר ,2024 אזור זה הפך ליעד מרכזי עבור ה עקורים השיעים מדרום לבנון .
אוכלוסיית העקורים - פילוח גיאוגרפי
בהתבסס על הנתונים המצטברים מן החודשים האחרונים, ניתן לקבוע כי רובם המכריע של העקורים שנותרו ללא קורת גג קבועה וטרם שבו לבתיהם (כ- 10 אחוז ממספר העקורים הכללי במהלך תקופת המלחמה) מגיעים מאזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר בדרום לבנון . פילוח גיאוגרפי של אוכלוסיית העקורים שטרם שבו לבתיהם מצביע על התפלגות ברורה:
התרעות פיקוד העורף