שלושה מקורות איראנים אמרו לרויטרס כי המשטר רואה כעת במשא ומתן עם ארצות הברית הדרך היחידה להימנע מהסלמה נוספת וסכנה קיומית. התקיפות על מטרות גרעיניות וצבאיות איראניות, שכללו חיסול מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, זעזעו את טהרן.
טהרן האשימה את וושינגטון ב"בגידה בדיפלומטיה", אבל כמה גורמים מדיניים וצבאיים קיצוניים האשימו גורמים שתמכו בדיפלומטיה עם וושינגטון, וטענו כי הדיאלוג היה "מלכודת אסטרטגית" שהסיחה את דעתם של הכוחות המזוינים. עם זאת, מקורב פוליטי אחד אמר באנונימיות לרויטרס כי ההנהגה נוטה כעת לכיוון השיחות מכיוון ש"הם הבינו את מחיר העימות הצבאי".
דינמיקה ולחץ חיצוני
עם זאת, טהרן חוששת שתקיפות עתידיות עלולות לשתק את התיאום הפוליטי והצבאי, ולכן הקימה מועצת הגנה כדי להבטיח המשכיות פיקודית גם אם חמינאי בן ה-87 יצטרך לעבור למקום מסתור מרוחק שאין בו יכולת יצירת קשר כדי להימנע מניסיונות התנקשות.
"חידוש השיחות יכול לקנות לטהרן מרחב נשימה יקר ערך והקלה כלכלית, אך ללא הדדיות אמריקאית מהירה היא מסתכנת בתגובת נגד נוקשה, העמקת פילוגים בין האליטות והאשמות חדשות בכניעה", אמר וטנקה.
טהרן איימה לפרוש מהאמנה של אי-הפצת נשק גרעיני, אבל מקורבים אומרים שזו טקטיקת לחץ, ולא תוכנית ריאלית - שכן יציאה מהתוכנית תביא למרוץ איראני לפצצות גרעיניות, ו"תזמין" התערבות אמריקאית וישראלית.
דיפלומט מערבי בכיר אמר לרויטרס כי המשטר באיראן פגיע יותר מתמיד, וכל התנגדות היא הימור שעלול להוביל לתוצאות לא רצויות בתקופה חוסר שקט בתוך המדינה, לפגיעה בכוח ההרתעה ולהשבתת כל הפרוקסי האיראניים ברחבי המזרח התיכון.
למרות חוסר שביעות הרצון, לא פרצו באיראן מחאות בקנה מידה גדול. במקום זאת, הרשויות הידקו את האבטחה, הגבירו את הלחץ על פעילים פרו-דמוקרטיים, הגדילו את ההיקף של הוצאות להורג ונקטו צעדים נגד רשתות ריגול לכאורה הקשורות לישראל - מה שמלבה חששות מהרחבת המעקב אחר האזרח הפשוט ודיכוי שלו.
התרעות פיקוד העורף