על פי פרסום ב"טלגרף", ההסכמה הדרום־סודנית כללה חבילת צעדים: מימון מאיחוד האמירויות, השקעות ישראליות במערכות הבריאות והחינוך המקומיות, והסרת סנקציות אמריקאיות על המדינה. גורם במשרד החוץ בג'ובה צוטט באומרו כי למדינה יש מספיק קרקע לארח אוכלוסיות נוספות, אך הודה כי מדובר בנושא מורכב פוליטית המעורר התנגדות פנימית.
חברי פרלמנט בדרום סודן הביעו הסתייגות פומבית מהרעיון. אחד מהם אמר: "אנחנו מדינה צעירה שעדיין מתקשה להאכיל את אזרחיה, קשה לנו לקלוט תושבים נוספים".
גופים בינלאומיים ומדינות רבות, בהן מצרים וירדן, הביעו בעבר התנגדות נחרצת לכל תוכנית יישוב מחדש של תושבי עזה, בטענה כי התנאים בשטח אינם מאפשרים בחירה חופשית אמיתית. במקביל, הובע חשש כי עקירה כזו עלולה להיחשב כפשע מלחמה אם תיעשה בכפייה.
דרום סודן, אחת המדינות העניות בעולם, מתמודדת עם משבר חריף ואיום ברעב, ובמקביל שואפת לשפר את מצבה הכלכלי באמצעות השקעות זרות והסרת מגבלות בינלאומיות. בעבר דווח על קשרים ביטחוניים בינה לבין ישראל, לרבות בתקופת מלחמת האזרחים מול סודן.
גורמים במערכת המדינית בישראל ובקהילה הבינלאומית מעריכים כי גם אם לא תתקבל החלטה רשמית, ייתכן שחלק מתושבי עזה יעזבו את הרצועה באופן זמני או קבוע עם סיום הלחימה, כחלק מתהליך שיתרחש ממילא בשל המצב הקשה בשטח.
התרעות פיקוד העורף