במקביל, ברקע הפולמוס עולה שוב ושוב המונח "Staatsräson" – עקרון שלפיו ביטחונה של ישראל הוא חלק מהותי מהקיום הגרמני המודרני. אלא שבשנים האחרונות גוברות גם קריאות בגרמניה לפרש את הסיסמה "לעולם לא עוד" כמתייחסת לכל רצח עם בעולם, ולא רק לשואה, ובפרט לנוכח המצב ההומניטרי הקשה בעזה.
לפי ה"טלגרף", סקר עדכני הצביע על כך ש־66% מהציבור הגרמני תומך בהגברת הלחץ על ישראל לסיים את המלחמה. זאת, לצד האינטרס הגרמני בהמשך שיתוף פעולה עם ישראל, בין היתר בעסקת הענק לרכישת מערכת "חץ 3" בהיקף של ארבעה מיליארד אירו ותלותה של גרמניה במודיעין הישראלי.
הטענה העיקרית של העיתון היא שההשלכות המעשיות של האמברגו על יכולתה של ישראל להצטייד בנשק צפויות להיות מוגבלות, שכן עיקר הנשק מגיע מארה"ב. אולם ההשפעות הפוליטיות בתוך גרמניה משמעותיות הרבה יותר: מרץ נאלץ לכנס "פגישת חירום" עם בכירי מפלגתו, והסערה מחזקת את הקולות במפלגה שאינם משלימים עם הנהגתו – לאחר שכבר בחודש מאי הפתיע כשהפסיד בהצבעה סמלית לאישור כהונתו, אירוע חסר תקדים בהיסטוריה הפוליטית של גרמניה.