על פי דיווח בעיתון הבריטי טיימס, הכוח האמיתי של גרמניה אינו טמון רק בתקציבים העצומים, אלא גם ביכולותיה התעשייתיות. חברות הנשק Rheinmetall, Krauss-Maffei Wegmann ו-ThyssenKrupp Marine Systems כבר הרחיבו את קווי הייצור שלהן, כדי לענות על הביקוש ההולך וגובר לטנקים, כלי רכב משוריינים וצוללות.
השינוי המהיר אינו מתקבל בברכה בכל בירות אירופה. דיפלומט אירופי הזהיר כי "הסכומים העצומים שגרמניה מוציאה על חימוש עומדים לשנות את מאזן הכוחות בתוך האיחוד האירופי". לדבריו, ברלין הופכת לכוח הכלכלי שמניע את פרויקט ההגנה של היבשת, בעוד שצרפת שימשה במשך שנים סמל מסורתי לביטחון האירופי.
עמדה זו משקפת חשש כי גרמניה תתפוס את ההובלה הבלעדית, באופן שיגביר את המתיחות מול פריז ולונדון. במקביל, מדינות מזרח אירופה רואות בגרמניה בעלת ברית חיונית מול רוסיה, אך חוששות גם מהתחזקות יתר של ההשפעה הצבאית הגרמנית.
הצל של ההיסטוריה ממשיך להטיל את עצמו על תהליך ההתחמשות המחודש. במערב אירופה עולות שאלות האם עלייתה הצבאית של ברלין תפגע במעמדן של צרפת ובריטניה בהובלת הביטחון האירופי. מנגד, הדו"ח מציין כי אם תתגבר גרמניה על המכשולים הבירוקרטיים והפוליטיים הפנימיים, היא עשויה להפוך לעמוד השדרה של מערכת ההגנה ביבשת.
במצב שבו תלותה של אירופה בתמיכה הצבאית האמריקאית נתפסת כבעייתית יותר ויותר, גרמניה עשויה להיות אבן הפינה בהקמת תעשיית נשק עצמאית שתעצב מחדש את ביטחון היבשת.
על פי הטיימס, אירופה ניצבת כעת בצומת היסטורית: או שגרמניה תהפוך ל"מפעל הנשק של אירופה" ותבסס הגנה יבשתית עצמאית, או שהיבשת תחמיץ הזדמנות נדירה להשתחרר מהגמוניה חיצונית.