נתוני מערכת אוסטנדר מראים שמאז 2004 חתמה הממשלה האוסטרלית על עשרות עסקאות עם חברות הביטחון הגדולות בישראל. העסקאות הופכות את החברות הישראליות לכמה מספקיות הנשק הזרות המשמעותיות ביותר של אוסטרליה. הסכום האמיתי גבוה כנראה יותר, מכיוון שהממשלה אינה חייבת לחשוף הסכמי קבלנות משנה, כולל עסקה של 900 מיליון דולר בין אלביט לחברה דרום קוריאנית לאספקת רכב משוריין לצבא האוסטרלי.
חלוקת הכספים מגלה שחברת אלביט מערכות וחברות הבת שלה קיבלו 1.92 מיליארד דולר - הסכום הגדול ביותר. תעשייה אווירית וחברות הבת שלה קיבלו 307 מיליון דולר. רפאל, כולל חברת הבת שלה פירסון אינג'ינירינג ומיזם משותף עם חברה אוסטרלית, קיבלה 180 מיליון דולר. תעש מערכות קיבלה 10 מיליון דולר לפני שנרכשה על ידי אלביט ב-2018. חברות קטנות יותר כמו פלסן וראדא קיבלו סכומים קטנים יותר.
חידר מסבירה שבית הדין קבע בבירור שמדינות חייבות להימנע מסחר המחזק את הנוכחות הישראלית בשטחים. אמנת סחר בנשק, שאוסטרליה חתומה עליה, מחייבת ממשלות לחסום העברות נשק כאשר קיים סיכון שהן ישמשו להפרות חמורות של אמנות ז'נבה. המרכז האוסטרלי לצדק בינלאומי קורא להטיל אמברגו נשק דו-כיווני כמינימום נדרש.
שר החוץ גדעון סער: ״בעת שהאנטישמיות באוסטרליה משתוללת לרבות גילויי אלימות כלפי יהודים ומוסדות יהודים בוחרת ממשלת אוסטרליה דווקא ללבותה באמצעות אשמת שווא כאילו ביקורי אישים ישראלים יפרו את הסדר הציבורי ויפגעו באוכלוסיה המוסלמית של אוסטרליה״.