הנסיך חוסיין הוסיף כי “הנחיתי בעבר את הממשלה לעבוד עם שותפיה כדי לגבש את התוכנית, וכי הפעלתה תתבצע לפי לוח זמנים ברור, שיפורסם בהמשך”.
פרופ’ יצחק מסביר כי “לא מדובר באירוע דרמטי, אלא מדובר באירוע פנימי ירדני קשור לסיבות חברתיות-כלכליות ולאומיות ופחות לאיומים הנשקפים על ירדן או ישראל מעבר לגבול. בשנת 2020 היה אירוע דומה כאשר אז ראש הממשלה רזאז הפתיע בחוק גיוס חובה לצעירים מובטלים. הרעיון היה אז לצמצם את האבטלה באמצעות גיוס מובטלים למשך שנה בתמורה לשכר נמוך, כ-100 דינר בחודש”.
הוא מוסיף כי “גם הפעם הסיבה היא יותר חברתית-כלכלית או לאומית פנימית ובטח לא להכין את הצבא הירדני למלחמה על ישראל. זאת ניתן לראות מהדברים שנאמרו ומאופי החוק המוצע. ראשית, מדובר על גיוס של 6,000 איש בלבד בשנה. אמנם יש כוונה להגדיל את המספר עד ל-10,000 איש במשך השנים, אבל זה לא כוח אדם גדול מכדי שיוכל לאיים על מדינה כלשהי ובטח לא על ישראל".
"שנית", הוא מסביר: "אופי ההכשרה היא קצרה יחסית, בסך הכל כשלושה חודשים, שאמורה לכלול גם היבטים צבאיים וגם היבטים עיוניים – כלומר היסטוריה ירדנית, מורשת ותרבות. שלישית, בדברים שנאמרו הודגש הצורך להכשיר את בני הנוער לעתיד, כלומר לדאוג להכין אותם לשוק העבודה, להגביר את הזהות הלאומית ולהגדיל את הסולידריות הדדית”.
באשר להיבט הביטחוני מוסיף פרופ’ יצחק: “בשום הצהרות שנמסרו – לא מטעם דובר הצבא ולא מטעם שר ההסברה – לא הוזכר הצורך לגייס את הצעירים הירדנים כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים באזור. פרשנים ירדנים, אבל בעיקר פרשנים ערביים, הסבירו שייתכן שהאיום מצד המשטר הסורי החדש או מצד מדיניות ישראל שאינה נוחה בלשון המעטה בירדן היא הסיבה לכך".
"חשש מזליגת האנרכיה בסוריה לירדן והצורך לחזק את הביטחון לאורך הגבול. זאת גם בהקשר של ישראל, כאשר נרמז שאם ישראל תממש את החלת הריבונות על הגדה המערבית ותעודד הגירה של פלסטינים – יהיה צורך לחזק את הגבול הירדני, ולשם כך יהיה צורך בגדודים נוספים מעבר לאלו הקיימים”, סיכם.