מקסוול דיברה על השמועות על קיומה של "רשימת לקוחות" עולמית, הכוללת אישים רבי השפעה שכביכול נסחטו בידי אפשטיין. לדבריה, מדובר במיתוס: "אין רשימה. לא שמעתי על סחיטה, לא ראיתי, ולא העליתי בדעתי דבר כזה".
מקסוול ביקרה את השיח הציבורי סביב הפרשה וטענה כי מדובר בהיסטריה המונית: "זה מזכיר את ציד המכשפות בסיילם - שמועות ומיתוסים שהפכו לעובדות מדומות".
מייד לאחר הריאיון, הועברה מקסוול מבית סוהר פדרלי בפלורידה למחנה כלא פתוח יותר בטקסס. ההעברה החריגה גררה ביקורת מצד דמוקרטים בקונגרס, שהאשימו את משרד המשפטים במתן הטבות חשודות לאסירה מורשעת.
למרות הקריאות לחשיפת מסמכים נוספים, שופט פדרלי בארה"ב מנע את פרסום תמלילי חבר המושבעים, בטענה שאין בהם מידע חדש וכי פרסומם עלול להפוך לכלי פוליטי. הציבור האמריקאי, ובעקבותיו גם התקשורת הבינלאומית, ממשיכים לדרוש תשובות - אך לעת עתה, מקסוול מתעקשת: אין סודות כמוסים מאחורי הקלעים של פרשת אפשטיין.