המפלגות השונות ומנהיגיהן נותנים את דעתם לגבי צורת הפעילות של הקרן והדרכים שבהן היא בוחרת באילו חברות בעולם להשקיע, והמצביעים יביאו את הדעות האלה בחשבון בקלפי בעוד שבועיים.
מפלגות הימין - השמרנים, מפלגת הקדמה, הליברלים והנוצרים-דמוקרטים - צפויות כיום לזכות ב-85 מושבים בבחירות שייערכו ב-8 בספטמבר - רק אחד יותר מהמספר הנדרש כדי להבטיח רוב בפרלמנט, כך עולה מממוצע של כל הסקרים שנערכו באוגוסט באתר הסקרים הנורווגי pollofpolls.
מפלגת העבודה המכהנת ספגה ביקורת נוקשה ממפלגת השמאל הסוציאליסטי, שאמרה השבוע כי תתמוך בממשלת לייבור עתידית רק אם תסיר את פעילותה מכל החברות המעורבות במה שכינתה "הלוחמה הבלתי חוקית של ישראל בעזה". מפלגת הלייבור דחתה את הדרישה, אך על פי הדיווח ברויטרס - ייתכן שלמפלגה יהיה קשה לדחות קריאות כאלה לאחר הבחירות.
מאז ה-30 ביוני, הקרן מכרה את ההשקעות שלה ב-23 חברות ישראליות, בעקבות דיווחים בתקשורת כי רכשה אחזקות בחברת מנועי סילון המספקת תחזוקה למטוסי קרב ישראליים. על פי הדיווח, נכון ל-14 באוגוסט היא החזיקה מניות ב-38 חברות ישראליות בשווי 19 מיליארד קרונות (כ-6.3 מיליארד שקל), במגזרים הכוללים בנקאות, טכנולוגיה, מוצרי צריכה ותעשייה.
התומכים בהסרת ההשקעות בישראל טענו כי נורווגיה תורמת להפרת החוק הבין לאומי על ידי השקעה בחברות הפעילות ב"שטחים הפלסטיניים הכבושים". הם טענו גם שתהליך ההשקעות הרשמי של הקרן, העוקב אחר הנחיות אתיות שקבע הפרלמנט, אורך זמן רב מדי. המתנגדים למשיכת ההשקעות טוענים כי תהליך רשמי הוא הכרחי, וכי בידול מדינה עלולה להפר את כללי האתיקה של הקרן.
התרעות פיקוד העורף