החידוש והמסוכנות בצעד הטורקי טמונים בעצם היותו חסר תקדים. "צעד כזה אף פעם לא ננקט בעבר", מדגיש המומחה. "בדרך כלל המדינות בעצם מקיימות יחסים, ובסופו של דבר הם ממשיכים הלאה עם כל היתרונות והחסרונות הודות לדברים שהם בעצם מחזיקים ביניהם".
הנקודה המרכזית שמעלה כהן ינרוג’ק היא שכאשר אין "תלות הדדית" בין מדינות, הן מאבדות את המנגנון המרסן שמונע מהן להידרדר לעימות. "כל התלות ההדדית בין שתי המדינות נעלמת וברגע שאין תלות הדדית, אז זה נעשה להיות מאוד מסוכן כי אין מה לסכן", הוא מסביר. "אם יש כלכלה, אם יש תיירות, אם יש יחסים, יש מה לסכן, אז כל אחד יוכל, בסופו של דבר, לחשוב פעמיים".
המציאות החדשה מסוכנת במיוחד כי היא "סוללת את הדרך להתדרדרויות יותר דרמטיות ויותר לא רצויות". כאשר "אין פה תיירות, אין פה יחסי אנוש, אפילו אנחנו לא טסים מעל השטח שלהם, הם לא טסים מעל השטח שלנו, אין את המסחר הימי או אפילו ביקור בנמלים", המרסן הטבעי נעלם.
ההחלטה הטורקית משקפת גם את השאיפות הגיאופוליטיות הרחבות של הנשיא ארדואן. "ארדואן כמובן רוצה להחזיר את עטרה ליושנה, להפוך את טורקיה עוד פעם כמדינה המוסלמית החזקה ביותר", מסביר המומחה. "וברגע שיש איזושהי ישות מוסלמית, למשל כמו עזה, שנמצאים באיזושהי בעיה רצינית, אז המנהיג הטורקי רואה בעצמו כמנהיג של כל המוסלמים הסונים".
אך ארדואן פועל בזהירות ובהדרגתיות. "הוא לא עושה את זה ממש בן לילה, אלא הוא נוקט פה צעדים באופן הדרגתי", מציין כהן ינרוג’ק, והדבר "די טועם לכל החזון שלו". הסיכויים לשיקום היחסים בעתיד הקרוב נראים קלושים. "כל עוד אנחנו לא רואים פה סיום של המלחמה, אני לא רואה שניתן להחזיר את השד לבקבוק", אומר המומחה. "אני לא חושב שניתן לבטל את הסעדים האלה בין לילה. כמובן, על הנייר ניתן, אבל יש לזה מחיר פוליטי".
הבעיה המרכזית היא שטורקיה "גורפת הון פוליטי מהמלחמה בעזה", מה שהופך את החזרה לאחור לקשה ביותר. "לכן יהיה מאוד קשה להחזיר את השד לבקבוק מאוחר יותר", מסכם כהן ינרוג’ק. כך, מה שהחל כמחאה זמנית הופך לשינוי מבני ביחסים, עם השלכות שיימשכו הרבה מעבר לסיום המלחמה הנוכחית.
התרעות פיקוד העורף