החלטת הממשלה הלבנונית לרכז את כל הנשק בידי המדינה בלבד העמידה את הצבא הלבנוני במצב מורכב ורגיש, כך דווח באתר אל-אח'באר המזוהה עם ארגון הטרור חיזבאללה. ההחלטה, שהתקבלה בתחילת אוגוסט, מעבירה למעשה את האחריות לביצוע המדיניות לצבא, מה שעלול להוביל אותו לעימות ישיר עם חיזבאללה ותומכיו - מצב שהפיקוד הצבאי מתנגד לו בתוקף. מקורות צבאיים דיווחו לאל-אח'באר כי הצבא מתכוון להימנע מעימות עם חיזבאללה.
מקורות פוליטיים מזהירים מפני התפתחות שעלולה לגרום לקרע בתוך הצבא עצמו. הם מדגישים את האופי הרב-עדתי והרב-קהילתי של המוסד הצבאי הלבנוני, ושואלים כיצד חייל יוכל לכוון נשק נגד בן משפחה או חבר מהקהילה שלו. במיוחד בדרום, שם החיילים המקומיים אמורים לפעול נגד אותם כוחות שלחמו בשטח נגד ישראל.
בו בזמן מדגישים נציגי הצד השיעי כי הם לא יסכימו ל"חיסול ההתנגדות", כפי שמבקשים חלק מהגורמים הפוליטיים והבינלאומיים. חיזבאללה ותנועת אמל ממשיכים לדחות כל עימות עם העם הלבנוני, עם הרשות הפוליטית או עם הצבא. במקום זאת, חיזבאללה מציע להמשיך בדיאלוג פנימי כדי למצוא פתרונות לנושאי המחלוקת, כולל שאלת הנשק.
מקורות פוליטיים מעריכים כי ההסלמה בשיח של חלק מהכוחות הפוליטיים דורשת הרגעה לפני הישיבה הממשלתית הצפויה בספטמבר, שתקבע את המדיניות לתקופה הבאה. הם מזהירים כי כל ניסיון לכפות על הצבא משימות הנובעות מלחצים חיצוניים, במקום מהאינטרס הלאומי הלבנוני, נידון לכישלון.
בתוך כך הוזכר כי ארצות הברית ומדינות אירופיות מספקות באופן שוטף תמיכה כספית ולוגיסטית לצבא הלבנוני, תוך הצעת תמריצים להגדלת הסיוע בתמורה ל"שיתוף פעולה". בתחילת השנה העניקה האיחוד האירופי למעלה מ-80 מיליון יורו לחיזוק הצבא ולהתפרסותו בדרום הארץ, זאת במסגרת החלטה 1701 של מועצת הביטחון. גם קטאר הפכה לתומכת מרכזית של הצבא הלבנוני מאז המשבר הכלכלי ב-2019, תחילה באמצעות סיוע מזון, מאוחר יותר באמצעות מענקים כספיים וכלי רכב צבאיים, כשהמענק האחרון הגיע ל-60 מיליון דולר לתשלום שכר לקצינים.
עם זאת, הסיוע הזר מעורר חשש בקרב גורמים לבנוניים שהצבא יהפוך לכלי בידי כוחות חיצוניים, במקום לשרת את האינטרס הלאומי הלבנוני. המטרה המוצהרת של התמיכה אינה רק חיזוק המוסד הצבאי, אלא גם קידום האג'נדה המדינית של התומכים הזרים.
התרעות פיקוד העורף