החרפת הסנקציות מצד מדינות אירופה, התקיפות של ישראל ביוני והמצב הכלכלי הרעוע במדינה - כל אלה מהווים רקע לטענת הדו"ח על מצבו העגום של המשטר האיראני.
על פי הממצאים, אם הרפובליקה האסלאמית תיפול, "קיימת סכנה שקריסת המשטר עלולה להוביל לוואקום של שלטון המלווה במלחמת אזרחים" - כך לפי דיווח ב"ניו יורק פוסט" שהביא מתוך הדו"ח.
"זוהי תוצאה שיש להימנע ממנה בכל מחיר עבור העם האיראני, ולכן יש לנקוט בכל צעד כדי להבטיח שכל מעבר יהיה מהיר וללא כאבים", הוסיף הדו"ח. עוד נכתב כי משטרו של האייתוללה מחויב "לשקם את תוכניתו הגרעינית וייצוא טרור הן באזור והן ברמה הבינלאומית, מה שהופך אותו לסכנה מתמשכת למערב".
הדו"ח אמנם תומך באופוזיציה האיראנית, שכן היא "ליברלית מבחינה תרבותית ומשוועת לחופש" ומדגיש כי "יכולתה של הרפובליקה האסלאמית לגייס ולדכא את האופוזיציה יוצרת לעצמה סיכון גדול יותר, שכן התנגדות תרבותית וחוסר שביעות רצון כלכלי ממלאים זה את זה".
"זה מציע סיכוי גדול יותר לעורר את האופוזיציה האיראנית אם תהיה תוכנית ליום שאחרי, בניגוד לוואקום של ממשל", הוסיף הדו"ח. "ובכך, זה מכיל את המרשם הטוב ביותר הן לפתרון האיום שהמשטר האיראני מציב לקהילה הבינלאומית והן לעמו שלו".
לפי הר-צבי, ההחלטה של גרמניה, בריטניה וצרפת להפעיל את מנגנון ה-snapback התקבלה לאחר שנכשלו כל המאמצים להוביל לחידוש המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן ולהחזרת פקחי הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית לפיקוח מקיף על מתקני הגרעין. מדובר בסנקציות שלמעשה הוקפאו בעקבות החתימה על הסכם הגרעין ב-2015, שממנו טראמפ פרש ב-2018, ולכן ארצות הברית לא יכולה בעצמה להפעיל את המנגנון.
ההחלטה נועדה להתחיל בתהליך הפרוצדורלי, האמור להימשך כחודש, במועצת הביטחון להפעלת המנגנון. מדינות אירופה, בתמיכת ארצות הברית, מעוניינת כי התהליך יושלם עוד לפני חודש אוקטובר, אז אמורה רוסיה לקבל את הנשיאות הזמנית של מועצת הביטחון. זאת, נוכח החשש כי זו תנסה לנקוט תרגילי עיכוב כדי למנוע את הפעלתו של המנגנון עד 18 באוקטובר, המועד שבו היכולת להפעיל את המנגנון פוקעת. ראוי לציין כי לרוסיה ולסין אין יכולת על פי ההסכם להשתמש בזכות הווטו שלהן כדי להכשיל את המהלך.
ב"ניו יורק טיימס" מרחיבים ביחס לניסיון החיסול של הנשיא פזשכיאן, ומתארים כי הפגישה הייתה כה סודית שרק המשתתפים, קומץ בכירים בממשלת איראן ומפקדים צבאיים, ידעו את הזמן והמיקום. זה היה ה-16 ביוני, היום הרביעי למלחמת איראן-ישראל, והמועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן התכנסה לפגישת חירום בבונקר 30 מטרים מתחת למדרון הר בחלק המערבי של טהרן. הבכירים, ביניהם פזשכיאן, ראשי הרשות השופטת ומשרד המודיעין ומפקדים צבאיים בכירים, הגיעו במכוניות נפרדות. אף אחד מהם לא נשא טלפונים ניידים, בידיעה שהמודיעין הישראלי יוכל לעקוב אחריהם.
למרות כל אמצעי הזהירות, מטוסים צה"ל הטילו שש פצצות על גג הבונקר זמן קצר לאחר תחילת הפגישה, וכיוונו לשתי דלתות הכניסה והיציאה. באופן מפתיע, איש בבונקר לא נהרג. כאשר המנהיגים יצאו מאוחר יותר מהבונקר, הם מצאו את גופותיהם של כמה שומרים שנהרגו מהפיצוצים. לפי ה"ניו יורק טיימס", ההתקפה הכניסה את מערכת המודיעין האיראני לסחרור.
התרעות פיקוד העורף